ע"א 3887/00מקורות חברת המים בע"מ נ. המועצה המקומית עילבון

בפני עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, והשופטים ט' שטרסברג-כהן וא' ריבלין) בע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים (טרם פורסם).

1.מקורות חברת מים בע"מ (להלן - מקורות) מחזיקה בתעלת מים פתוחה של המוביל הארצי. כן היא מחזיקה בשטחים מגודרים לצידה של התעלה. כל אלה מצויים בשטח שיפוטה של המועצה המקומית עילבון (להלן - המועצה). אורכה של התעלה מגיע לכדי 800 מטרים. היא תופסת שטח של 10,500 מ"ר. השטח המגודר שלצידה משתרע על 33,500 מ"ר. המועצה שלחה למקורות (ביום 26.10.93) הודעת חיוב בארנונה בסכום של 2,253,000 ש"ח. הודעה זו מתייחסת לשנים 1986-1992. מקורות ערערה לוועדת הערר לענייני ארנונה. הערעור נדחה. מקורות המשיכה וערערה לבית המשפט המחוזי. הערעור נתקבל בחלקו. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון.

2.השופטת שטרסברג-כהן קבעה כי תעלת המים הפתוחה והשטח שלצידה אינם פטורים מארנונה לפי הוראת סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות). לעניין זה נקבע כי הפטור הניתן ל"קווי תשתית" אינו חל בעניינה של מקורות. פטור זה חל על "קווי תשתית". אלה הוגדרו כ"קווים עיליים או תת קרקעים להולכה או להעברה של חשמל, בזק... מים, ביוב, נפט גולמי או מוצרי נפט, והקרקע שבה או שמעליהם הם עוברים" (סעיף 274ב(ג)). לדעת בית המשפט, הדיבור "קווי תשתית" מתייחס לקווים שאינם תופסים שטח קרקע ניכר. בעניין זה יושם העקרון שנקבע בפרשת דשנים (בג"ץ 764/88 דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עירית קרית אתא , פ"ד מו(1) 793, 814 - להלן פרשת דשנים וחומרים כימיים ). למסקנה זו הסכים השופט ריבלין. המשנה לנשיא, השופט ש' לוין, ציין כי אינו מחווה כל דעה באשר לחלק זה של פסק הדין.

3.משנקבע כי מקורות אינה פטורה מתשלום הארנונה על פי הוראותיה של פקודת העיריות, המשיכה השופטת שטרסברג-כהן ובדקה, אם ניתן להוציא למקורות (ב1993-) שומה רטרואקטיבית (לשנים 1986-1992). מסקנתה של השופטת שטרסברג-כהן - עימה הסכימו חבריה להרכב - היתה כי חיובה זה של מקורות בטל בהיותו רטרואקטיבי.

4.מקורות טענה בפני בית המשפט העליון כי היא פטורה מתשלום הארנונה ממקור משפטי נוסף. מקור זה הוא בהוראת סעיף 3(ב) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן - פקודת הפיטורין). פקודה זו פוטרת מארנונה כל בנין או קרקע שמחזיקים בהם הממשלה או מי מטעמה והמשמשים לצורכי הממשלה. לעניין טענה זו התייצב היועץ המשפטי לממשלה בפני בית המשפט, ותמך בעמדתה של מקורות. השופטת שטרסברג-כהן ניתחה הוראה זו. היא קבעה כי החזקה מטעם הממשלה ולצורכי הממשלה משמעותה החזקה לצורך ריבוני-שלטוני, ולא לצורך מסחרי-עסקי. לגישתה, החזקתה של מקורות במוביל הארצי אינה החזקה ריבונית-שלטונית, אלא החזקה מסחרית-עסקית. מטעמים אלה נדחתה טענתה זו של מקורות. השופט ש' לוין ביקש שלא לחוות דעה בסוגיה זו. זו גם היתה עמדתו של השופט ריבלין.

5.בפני בקשתה של מקורות לקיים דיון נוסף בשתי טענותיה - בעניין "קווי תשתית" ובעניין פקודת הפיטורין. לטענתה, נקבעה הלכה חדשה בעניין הפטור ל"קווי תשתית". להלכה זו חשיבות מרובה לאור השלכותיה על הולכת התשתיות הלאומיות, ועל מחיריהם של מוצרים חיוניים. כן נטען על ידה, לחילופין, כי להלכה בעניין הנכסים המוחזקים מטעם הממשלה ולצורכי הממשלה חשיבות ציבורית רבה, המצדיקה דיון נוסף בה. המועצה מתנגדת לקיומו של דיון נוסף. לטענתה, אין חידוש בהלכה בעניין הפטור ל"קווי תשתית". זו נקבעה כבר בפרשת דשנים וחמרים כימיים . אשר לפקודת הפיטורין, פסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן מבוסס, ואין מקום להתערב בו. היועץ המשפטי לממשלה לא הביע כל עמדה באשר לבקשה לקיום דיון נוסף בשל ההכרעה השיפוטית בפירושו של הדיבור "קווי תשתית". אשר לבקשה החילופית סבור היועץ המשפטי לממשלה כי בעניין הפטור על פי פקודת הפיטורין לא נקבעה הלכה של בית המשפט העליון, ואין מקום להורות על קיומו של דיון נוסף.

6.לדעתי, דין העתירה להידחות. אשר לפרשנותו של הדיבור "קווי תשתית", עיקר חידושו של פסק הדין שלפנינו הוא ביישומו של העקרון הפרשני שנקבע בפרשת דשנים וחומרים כימיים . אין בכך עילה מספקת לקיומו של דיון נוסף. אשר לבקשה החילופית, הדין עם היועץ המשפטי לממשלה, כי פסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן הוא דעת יחיד. אין בכך כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף.

העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאותיה של המועצה והיועץ המשפטי לממשלה, בסכום כולל של 8,000 ש"ח לכל משיב.