ע"א 389/18 רשות שדות התעופה בישראל נ. מנרב הנדסה ובניין בע"מ

1.

בפתח הדיון מסרנו לצדדים כי לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת הערעורים והערעור שכנגד התרשמותנו היא שאין מקום להתערבות מהותית במתווה פסק דינו של בית המשפט קמא, וכי לכל היותר יש מקום לשינויים מסוימים לכאן או לכאן, בסכומים שאינם מהותיים בשים לב להיקף הפרויקט בו מדובר. לאור זאת הצענו לצדדים להסמיך את בית המשפט להכריע בגורל הערעור על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הצדדים נתנו הסכמתם להצעה זו, תוך שלבקשת קבוצת רומאל (1999) בע"מ הובהר כי ככל שבית המשפט יסבור כי יש לחרוג ביותר מ-10% מהסכום הכולל שנפסק לטובתה על ידי בית המשפט קמא, כשיעורו היום (כ-2.2 מיליון ש"ח על פי הנמסר לנו), תתקבל לכך הסכמה.

2.

לאחר שבחננו את טיעוני הצדדים, ושמענו טיעון קצר, הגענו למסקנה כי יש לאשר את פסק דינו של בית המשפט קמא, בכפוף לכך שהסכום בו חויבה רשות שדות התעופה בישראל לטובת מנרב הנדסה ובניין בע"מ יוגדל ב-200 אלף ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דינו של בית המשפט קמא.

3.

לאור ההסכמה הדיונית, לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות בערעור.