ע"א 3904/01 אלונה רישין נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערערת הובאה לדין והורשעה על פי הודאתה בשתי עבירות של שוד, וכן קשירת קשר לבצע פשע וגניבה. במקרה האחד, קשרה המערערת עם מי שהיה בן זוגה אותה עת, יוסף יעקב, לשדוד אדם, והם בחרו כקורבן אשה קשישה בת 77 שנים. המערערת ניסתה ליטול את תיקה של הקשישה, ומשזו התנגדה, היא הפילה אותה ארצה וקרעה שרשרת שענדה על צווארה. המקרה השני התרחש בעת שהמערערת עסקה בזנות, והיא ובן זוגה תקפו את אחד ה"לקוחות" וגנבו את כספו.

בעקבות הרשעתה גזר לה בית המשפט המחוזי ארבע שנות מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בין 18 חודשים, במצטבר.

הערעור שבפנינו הופנה כנגד גזר הדין, ובא-כוח המערערת שהדגיש את נסיבות חייה הקשות של שולחתו, היפנה בעיקר לאמור בתסקירו של שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי אף שלמערערת ניתנה הזדמנות לעבור תהליך גמילה בקהילה ושלא במסגרת מאסר, היא לא עמדה בכך, ובעקבות כך גזר לה בית המשפט את אותו עונש שמכוחו היא אמורה לשהות במתקן כליאה במשך חמש וחצי שנים. אולם מהתסקיר עולה עובדה מפתיעה, שגם ללא התמיכה של הקהילה (אותה נטשה), הצליחה המערערת לשמור על נקיונה מסמים במשך חודשים רבים (15 חודשים בסך הכל). יותר מכך, בהתנהגותה של המערערת ניכר שינוי, והיא מנסה לשקם את חייה ולבנות מחדש את הקשר עם בנה הנמצא כיום בחזקתם של אחרים.

לנוכח כל האמור, המליץ שירות המבחן להקל בעונשה של המערערת, וגם באת-כוח המשיבה לא עמדה מנגד, אף שההתערבות הנדרשת על פי השקפתה היא התערבות קלה בלבד.

לא נעלמה מאתנו העובדה, שהמערערת חטאה בעבר בעבירות מסוג אלו שבגינן הורשעה הפעם, אך לנוכח התפנית המסתמנת בהתנהגותה החלטנו לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהקל בעונש. אנו מחליטים, איפוא, לקבל את הערעור, במובן זה שאף כי עונש המאסר יישאר על כנו, תשא בו המערערת בחופף לעונש המאסר המותנה אשר הופעל, והתוצאה הסופית היא שהמערערת תאסר לארבע שנים.