ע"א 3905/09 הסתדרות מדיצינית הדסה נ. ציון מחבר

לפניי בקשה לתיקון הודעת הערעור.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בתביעה לפיצויים מחמת התרשלות המערערת בביצוע הליך רפואי במשיב 1. המחלוקת בין בעלי הדין בבית משפט קמא הייתה הן על סוגיית ההסכמה מדעת בביצוע ההליך הרפואי, הן על סוגיית ההתרשלות והן על סוגיית גובה הנזק. פסק הדין, בו נפסקו פיצויים למשיב 1, ניתן ביום 25.3.2009. ביום 27.4.2009 תוקן פסק הדין, בקביעה כי מסך הפיצויים הפסוקים ינוכו חלק מתגמולי המוסד לביטוח הלאומי.

המערערת הגישה (ביום 7.5.2009) ערעור על פסק הדין ואילו המשיבים הגישו ערעור נפרד מטעמם (ע"א 3905/09).

2.

ביום 27.5.2009 הגישה המערערת בקשה לתיקון הודעת הערעור, היא הבקשה שלפניי. הבקשה היא להתיר למערערת לתקן את הודעת הערעור כך שיתווספו לה שני סעיפים (סעיף 27 א ו- סעיף 27 ב) הנוגעים להחלטות ביניים של בית המשפט קמא בעניין חקירת עדים על חוות דעת שהוצגה בבית המשפט קמא. נטען בבקשה כי בשל טעות בעת כתיבת הודעת הערעור, נשמטו שני הסעיפים מן ההודעה. עוד מוסיפה המערערת כי ממילא עומדת לה זכות להגיש ערעור שכנגד במסגרת ערעור המשיבים, בו תוכל לעלות את הטענות אותן היא מבקשת לצרף לערעור. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואין בה הסבר סביר מדוע לא נטענו טענות אלה במועד, מה גם שסיכויי הערעור, ביחס לטענות אלה, הינם קלושים, משום שערכאת הערעור אינה מתערבת בעניינים דיוניים.

3.

לאחר עיון בחומר שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה לתיקון הודעת הערעור. ככלל, הגישה בכל הנוגע לתיקון כתבי בית דין, גם בערעור, הינה ליברלית (ראו: חמו בן נון, הערעור האזרחי 259 (1997) וכן ע"א 5338/03 וקסטמן נ' בנק לאומי לישראל

(לא פורסם, 22.2.05)). המטרה היא לאפשר לערכאת הערעור לדון בכל השאלות שבמחלוקת, אך בה בעת להימנע מסרבול ההליך ומפגיעה בצד שכנגד.

אמנם, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולא ניתן בה הסבר מניח את הדעת לאי הכללת שני הסעיפים בהודעת הערעור המקורית. בהעדר הסבר כאמור, לא ניתן לומר כי התנהלות המערערת תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו. אולם התנהלות זו אינה מצדיקה לשלול מן המערערת את זכות הטיעון ואת האפשרות לברר בערכאת הערעור את מלוא טענותיה. המזור לפגמים בהתנהלותה הדיונית של המערערת מצוי בחיוב בהוצאות. שוכנעתי כי נוכח השלב הדיוני המוקדם בו הוגשה הבקשה, תיקון הודעת הערעור לא יגרום לסרבול הדיון ולפגיעה במשיבים. האחרונים אף לא הצביעו בתגובתם על אינטרס נגדי בר הגנה, שנפגע מתיקון הודעת הערעור. במצב דברים זה, ובאיזון בין האינטרסים השונים, באתי למסקנה כי יש לאפשר למערערת לטעון בנדון במסגרת ערעורה ולאפשר התיקון כמבוקש.

התוצאה היא, כי הבקשה מתקבלת. הודעת ערעור מתוקנת תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. המערערת תשלם למשיבים שכר-טרחת עורך-דין בגין הליך זה בסך 1,000 ₪.