לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בקשה להוראות בדבר השבת סכום הוצאות ששולם למשיבה על פי פסק דין של בית המשפט המחוזי נדחתה. בית המשפט העליון קבע כי הליך הערעור הסתיים וכי אינו הערכאה המתאימה להכריע בהיבטי הוצאה לפועל. כמו כן, המערערת היא שחויבה בהוצאות ולא ניתן טעם מבורר להשבתן.
העובדות: לאחר מתן פסק דין בערעור מיום 6.7.2016, שולם למשיבה סכום הוצאות על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערערת, שחויבה בהוצאות בערכאה הדיונית, ביקשה הוראות לגבי השבת הסכום ששולם. המשיבה הגישה תגובה לבקשה.
העובדות
לאחר מתן פסק דין בערעור מיום 6.7.2016, שולם למשיבה סכום הוצאות על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערערת, שחויבה בהוצאות בערכאה הדיונית, ביקשה הוראות לגבי השבת הסכום ששולם. המשיבה הגישה תגובה לבקשה.
השאלות המשפטיות
1.האם בית המשפט העליון הוא הערכאה המתאימה להכריע בהיבטי ההוצאה לפועל של הכרעות שיפוטיות שהתקבלו בערעור שהסתיים?
2.האם יש מקום ליתן הוראות באשר לאופן השבת סכום הוצאות ששולם למשיבה על פי פסק דין של בית המשפט המחוזי?
הלכות
1
בית המשפט העליון אינו הערכאה המתאימה להכריע בהיבטי ההוצאה לפועל של הכרעות שיפוטיות שניתנו בהליך ערעור שכבר הסתיים
״הליך הערעור הסתיים בפסק דין מיום 6.7.2016, ובית משפט זה אינו הערכאה המתאימה להכריע בהיבטי ההוצאה״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3915/14 - ו'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערערת:
זיפ שיווק אופנה בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אייץ אנד או אופנה בע"מ
בקשה מיום 8.8.2016 למתן החלטה
החלטה
עיינתי בבקשה שבכותרת
ובתגובת המשיבה לה, ולא ראיתי ליתן הוראות כלשהן באשר לאופן השבת סכום ההוצאות אשר שולם למשיבה על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
ראשית
, הליך הערעור הסתיים
בפסק דין מיום 6.7.2016, ובית משפט זה אינו הערכאה המתאימה להכריע בהיבטי ההוצאה לפועל של ההכרעות השיפוטיות שהתקבלו;
ושנית
,
המערערת היא אשר חויבה על ידי בית המשפט המחוזי בתשלום סכום ההוצאות, ולא ניתן טעם מבורר מדוע סכום זה לא יושב לידיה.