ע"א 3933/08 עמוס אשל נ. שמואל סלע

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שדן בתביעות הדדיות של המערער והמשיב, אחיינו, בקשר לעסק הובלות בו היו השניים שותפים. בית המשפט דחה תביעה של המערער לתשלום סך של כ- 636,560 ₪ כהשבה ופיצוי בעד נזק שנגרם לו על ידי המשיב, אשר לטענתו ניהל את העסק שלא כדין. בית המשפט קיבל חלקית תביעה שכנגד שהגיש המשיב נגד המערער בגין נזק שנגרם מהפקת הסכם הפירוק של העסק המשותף מצד המערער. המערער חויב, איפוא, בתשלום פיצוי המשיב בסך של כ- 70,000 ₪. כן חויב המערער לשאת בהוצאות המשיב בסך של כ-36,000 ₪.

2.

בבקשה לפניי מתבקש פטור מהפקדת ערבון שנקבע על סך של 30,000 ₪ והפקדה של התחייבות עצמית תחתיו. לחלופין, מתבקשת הפחתה של סכום הערבון לסך של 5,000 ₪. לטענת המערער, המשיב הטיל עיקול על זכויות כספיות של המערער בעזבון אמו על כספים בשווי של כ- 90,000 ₪, ועיקול זה כשלעצמו יכול לשמש כערובה גם לערעור. נטען כי המערער בן 73, עובד בעבודות כפיים למחייתו וסובל מבעיות רפואיות. בגין חובות עבר הוא נאלץ לשלם, על פי הנטען, כ- 6,000 ₪ בחודש. בנסיבות אלה אין ___ ידו להפקיד את סכום הערבון שנקבע. הבקשה נתמכת בתצהיר של המערער. המשיב מתנגד לבקשה, הן בטענה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו קשה כפי שטען והן משום שסיכויי הערעור לדעתו קלושים.

3.

על המבקש פטור מעירבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. גם המבקש להפקיד חלופת ערבון, אשר אינה שקולה להפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית, מבחינת בטיחותה, נזילותה וזמינותה, מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית בדבר מצבו כלכלי, אשר תצדיק זאת. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהבקשה היא להסתפק בהתחייבות עצמית, אשר אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומשמעותה למעשה פטור מהפקדת ערבון (ראו, יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי 821 (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין); ע"א 555/00 ערטול גליל למשקאות נ' קניאל חברה ישראלית לקופסאות (לא פורסם, 8.11.2000)). כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה דנן.

4.

המערער לא עמד בנטל הנדרש. לא ניתן להסתפק בבקשה הלאקונית שהגיש כתשתית לפטור מערבון או להמרתו בהתחייבות עצמית. הבקשה היא כללית ובלתי מפורטת. המערער לא מסר נתונים על רכושו ועל הכנסותיו. הוא אף נמנע מלצרף תיעוד כלשהו, כגון תלושי שכר, דפי חשבון בנק וחשבונות שוטפים. לא צורף תיעוד כלשהו גם בקשר לעיקול שהוטל על זכויותיו הכספיות בעזבון אמו. בבקשה לא הובהר מניין משגת ידו של המערער לממן את ייצוגו המשפטי בהליך שבכותרת ובהליך בפני בית המשפט קמא. לכאורה, עליו לממן את הפקדת הערבון מאותו מקור באמצעותו הוא מממן את עלויות ייצוגו. בנוסף, לא הובהר מדוע אין באפשרות המבקש להסתייע בקרוביו – וברעייתו בפרט - לשם הפקדת ערבון. במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה, אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך. אשר לטענה כי ניתן להסתפק בעיקול על כספי העזבון, המערער לא טען, וממילא לא הוכיח, כי סכומי הכסף שעוקלו עולים על היקף חובותיו למשיב, כך שקיימת יתרה ממנה יוכל המשיב להיפרע בגין חיוב בהוצאות, אם יפסקו כאלה, בהליך שבכותרת. בהעדר ביסוס לקיומה של יתרה כאמור, לא ניתן להסתפק בכספים המעוקלים כחלופת ערבון. הערבון שנקבע יופקד תוך 21 ימים (ימי הפגרה במניין), ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.