ע"א 3942/05 דן סלומון הרטנו נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה לעיון חוזר בערבון בו חוייבו המערערים בתיק זה. מן הבקשה עולה כי למערערים הכנסה חודשית נקייה בסך של 10,000 ₪. המערערים טוענים כי הם משלמים לקופת כונס הנכסים הרשמי סך של 1,500 ₪, וכי הם משלמים דמי שכירות בגין הדירה בה הם מתגוררים בסך של 4,750 ₪. לטענת המערערים, במצב זה עומד לרשותם סך של 6,750 ₪ לצורך פרנסתם, ובסכום זה אין די. כן נטען, כי למערערים חובות בסכום כולל של 3.3 מליון ₪.

המבקשים מיוצגים בידי עורך דין. חרף זאת, לא טרחו לצרף דפי חשבון בנק היכולים להעיד על מצבם הכלכלי. זאת ועוד. לא הוסברה העובדה, העולה מפסק דינה של הערכאה הקודמת, לפיה שוכרים המערערים, הטוענים למצוקה כלכלית, דירה גדולה של 6 חדרים, בה מתגוררים שניהם עם בנם הקטין, בדמי שכירות חודשיים של לא פחות מ – 1,100 דולר בחודש. לא הובהר גם, כיצד מממנים המבקשים את ייצוגם המשפטי בהליך זה. במצב דברים זה, לא הונחה תשתית מספקת, המאפשרת לפטור את המערערים מהפקדת ערבון בתיק זה.

אשר לגובה הערבון, הרי שבשים לב לגובה ההוצאות בערכאה הקודמת, למעמדם היחסי של הצדדים, למהותו של ההליך, ולכך שאין מדובר בהליך מורכב או רחב היקף יתר על המידה, אני מפחית את גובה הערבון לסך של 15,000 ₪. הואיל ובידי המשיב מצוי סכום כאמור שהופקד על ידי המערערים, אני מורה כי הסכום ישמש כערבון לחיוב בהוצאות, אם יהיה כזה, במסגרת ההליך שבכותרת.