פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3971/20פלוני נ. קרנית , קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
נזיקין · תחולת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על אופניים חשמלייםערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעות הולכי רגל שנפגעו מאופניים חשמליים

הערעור נדחה ביחס לטענת המערערות כי אופניים חשמליים הם כלי רכב מנועי, נוכח ההלכה בעניין אסולין. טענות המניעות, ההשתק והרשלנות נדחו מכוח אימוץ פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לא ניתן צו להוצאות.

העובדות

הולכי רגל נפגעו מאופניים חשמליים בהזדמנויות שונות ותבעו פיצוי לפי חוק הפיצויים באמצעות קרנית, ולחלופין מכוח מניעות והשתק ורשלנות המדינה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. לאחר מכן ניתן פסק הדין בעניין אסולין, שקבע שאופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אופניים חשמליים הם "כלי רכב מנועי" לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וניתן לתבוע את קרנית
  2. 2.האם יש לסטות מהלכת אסולין, ובכלל זה ביחס לאופניים חשמליים שאינם תקניים
  3. 3.האם קרנית או המדינה חבות בפיצוי מכוח מניעות והשתק או מכוח רשלנות

הלכות

  1. 1

    הכרעת עניין אסולין, שלפיה אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי, מהווה תקדים ואין מקום לסטות ממנה, ובכלל זה לא לפי פרשנות המערערות לה.

    ״בהינתן ההכרעה בעניין אסולין, שמהווה תקדים, ואין מקום לסטות ממנו בנסיבות הזמן והמקום, נוכח פרק הזמן הקצר שחלף ודחיית הבקשה לדיון נוסף״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בית המשפט אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לטענות המניעות וההשתק והרשלנות, מכוח תקנה 460(ב).

    ״מקובל עלינו האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואנו מאמצים את האמור בו בעניין זה בתוקף סמכותנו״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    שאלת המדיניות הראויה בנוגע לתחולת החוק על נפגעי אופניים חשמליים יכולה להתברר במישור הציבורי ולא במסגרת הדין הקיים.

    ״יכולות להוסיף ולהתברר במישור הציבורי, אך הפן המשפטי של הדברים במסגרת הדין דהיום הוכרע״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • אופניים חשמליים
  • כלי רכב מנועי
  • חוק הפיצויים
  • קרנית
  • מניעות והשתק
  • רשלנות
  • דיון נוסף
  • תקדים
  • הולכי רגל

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 3971/20

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המערערות:

1. פלונית

2. פלונית

3. פלונית

4. פלונית

5. פלונית

6. פלונית

7. פלונית

נ ג ד

המשיבים:

1. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

2. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

3. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

4. פלונית

5. פלוני

ערעור על פסק הדין

של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי) בת"א

28807-01-15 מיום 11.6.2020

תאריך הישיבה:

ז' באייר התשפ"ב

(8.5.2022)

בשם המערערות:

עו"ד אילן קנר

בשם המשיבה 1:

עו"ד אלון בלגה

בשם המשיבים 3-2:

עו"ד שרון מן אורין

בשם המשיבה 4:

אין התייצבות

בשם המשיב 5:

אין התייצבות

פסק-דין

1.

הערעור שבפנינו נסב על עניינם של הולכי רגל שנפגעו על ידי אופניים חשמליים בהזדמנויות שונות. בתמצית, המערערות טענו בבית המשפט המחוזי כי "אופניים חשמליים" הם "כלי רכב מנועי", ועל כן הן זכאיות לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ), ובאופן ספציפי באמצעות קרנית מאחר שמדובר בכלי רכב שלא היו מבוטחים. לחלופין, נטען כי על קרנית לפצות את המערערות מכוח טענות של מניעות והשתק, נוכח עמדתה המוקדמת של קרנית בעניין זה לפיה יש תחולה לחוק ביחס לאופניים חשמליים. עוד נטען, כי מכל מקום, מוטלת על המדינה חובה לפצות את המערערות מכוח רשלנותה ואחריותה הכוללת למצב הנוהג ביחס לאופניים חשמליים בכבישי ישראל.

2.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על כל חלקיה. בשלב זה איננו נדרשים לפירוט כל עיקרי ההנמקה, בהינתן העובדה שהסוגיה העקרונית של תחולת חוק הפיצויים על אופניים חשמליים נדונה והוכרעה בע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' דרויש (12.10.2020) (להלן: עניין אסולין ), שבו נקבע ברוב דעות השופטים י' עמית ו- ד' מינץ כי אופניים חשמליים אינם "כלי רכב מנועי" כמשמעותו של מונח זה בחוק הפיצויים, כנגד דעתה החולקת של השופטת ד' ברק-ארז . בקשה לדיון נוסף בעניין אסולין נדחתה ביום 4.3.2021 (דנ"א 7340/20 פלונית נ' פלוני (4.3.2021)).

3.

בערעור בפנינו חזר בא כוח המערערות על טענותיו בשלושת המישורים. לטענתו, יש לפרש את עניין אסולין ככזה שמותיר פתח להעלות טענות באשר לתחולתו של חוק הפיצויים ביחס לאופניים חשמליים, ולמצער ביחס לכאלה שאינם "תקניים", וזאת בשים לב להנמקות הנפרדות שניתנו בפסק הדין.

4.

בחנו את טענות הערעור. אשר למישור הראשון – דין הטענות להידחות בהינתן ההכרעה בעניין אסולין , שמהווה תקדים, ואין מקום לסטות ממנו בנסיבות הזמן והמקום, נוכח פרק הזמן הקצר שחלף ודחיית הבקשה לדיון נוסף, ומשלא ראינו מקום לקבל את פרשנותן של המערערות להכרעה בעניין אסולין .

באשר לשני המישורים הנוספים – מקובל עלינו האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואנו מאמצים את האמור בו בעניין זה בתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות לעניין זה בשים לב למועד הגשת הערעור (כיום, סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

5.

טענות שעלו בערעור בכל הנוגע למדיניות הראויה באשר לתחולת חוק הפיצויים על נפגעים מתאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים יכולות להוסיף ולהתברר במישור הציבורי, אך הפן המשפטי של הדברים במסגרת הדין דהיום הוכרע, ולא ראינו מקום לסטות מהכרעה זו.

6.

במכלול הנסיבות, ובשים לב לכך שההכרעה העקרונית בעניין זה ניתנה לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולתוצאה המעשית שבפניה ניצבות המערערות, איננו עושים צו להוצאות, ולו לפנים משורת הדין.

ניתן

היום, ז' באייר התשפ"ב (8.5.2022).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1הכרעת עניין אסולין, שלפיה אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי, מהווה תקדים ואין מקום לסטות ממנה, ובכלל זה לא לפי פרשנות המערערות לה.
  2. 2בית המשפט אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לטענות המניעות וההשתק והרשלנות, מכוח תקנה 460(ב).
  3. 3שאלת המדיניות הראויה בנוגע לתחולת החוק על נפגעי אופניים חשמליים יכולה להתברר במישור הציבורי ולא במסגרת הדין הקיים.