ע"א 3997/02 אבו זינה עבד אלמונעם נ. מדינת ישראל-משרד הביטחון

בפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון במסגרת הערעור שבכותרת.

מן הבקשה שבפניי עולה, כי המערער הוא יליד 1976, המשותק מאז 1994 בשתי גפיו, ומרותק לכסא גלגלים. כן נטען, כי המערער, המתגורר עם סבתו, מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, בסך 1,300 ₪ בחודש, שהיא הכנסתו היחידה. נטען, כי למערער אין נכסים, חסכונות או ביטוחים. במצב זה, נטען כי מצבו הכלכלי אין אפשרות לשלם את אגרת הערעור או להפקיד ערבון, וכי אין לו כל אפשרות לגייס את סכום האגרה או הערבון מאת צדדים שלישיים.

בתגובתה, עמדה המשיבה על כך שתצהירו של המערער בפניו אינו עולה בקנה אחד עם שאלון שמילא המבקש בבית משפט קמא. מן השאלון האמור עולה, כי המערער מקבל קיצבת נכות חודשית בסך 450 ₪ ממשרד הרווחה של הרשות הפלסטינית. כן הצהיר המערער, כי קרובי משפחתו, תושבי ישראל העובדים בישראל, דואגים לכל צרכיו, ובכלל זה מגורים, ביגוד, אוכל, דמי כיס וכל צרכיו. כן נטען, כי מחקירתה הנגדית של אחות המערער, עולה כי המערער גר בבית בן ארבע קומות, בבעלות משפחתו.

איפשרתי למערער להגיב לטענות המדינה. המערער בחר שלא לנצל אפשרות זו. במצב זה נשמט היסוד מן הבקשה שבפניי. טענות המדינה מלמדות, כי ביד המבקש לנסות ולגייס את סכום האגרה והערבון מאת משפחתו, וכי קיימת אפשרות ממשית כי יוכל להסתייע במשפחתו לצורך זה. ברם, המבקש לא הביא כל פרטים על מצבה הכלכלי של משפחתו, ואף לא טען דבר מה לגבי ניסיון לגייס את סכום הערבון והאגרה ממנה. התוצאה היא, כי לא אוכל לקבוע כי אין ביד המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון.

אשר לגובה הערבון. לעניין זה, ניתן להביא בחשבון את נסיבותיו הקשות של המערער, עליהן אין חולק, ואשר הובאו בחשבון בבית משפט קמא בקביעת סכום ההוצאות בו חוייב המערער. אכן, גובה הערבון מושפע מגובה ההוצאות אשר ניתן לצפות, באופן סביר, כי בית המשפט יפסוק בסופו של הליך, אם ידחה את הערעור. כן ניתן להביא בחשבון את פער העוצמה בין הצדדים, כאשר מול המערער, עומדת המדינה. בנתון זה אין כדי לשלול את זכותה של המדינה כי המערער יערוב להוצאותיה, אך יש בו כדי להצדיק התחשבות בעת קביעת סכום הערבון, במקרים מתאימים.

על רקע מכלול שיקולים אלה, אני מעמיד את סכום הערבון בתיק זה על סך של 15,000 ₪. המערער ישלם את האגרה, ויפקיד ערבון בסך האמור, תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. לא יעשה כן, יימחק הערעור מן הרישום, או יידחה, לפי העניין, והכל בלא צורך בכל הודעה נוספת.