פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4003/13 - ד'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. רבקה מאור סיגל
2. צביקה קרוגליאק
נ ג ד
המשיבה:
מלכה מיזלס
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה לסילוק הערעור על-הסף בשל איחור בהגשתו. הערעור נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.4.2013. הערעור הוגש ביום 5.6.2013, ובפתחוֹ נכתב כי פסק-הדין הומצא לבא-כוח המערערים בבית המשפט קמא ביום 22.4.2013. אלא שהמשיבה טוענת בבקשה שלפניי כי פסק-הדין הומצא לבאי-כוח הצדדים באמצעות הפקסימיליה עוד ביום 15.4.2013, וכי ביום 17.4.2013 שיגר בא-כוח המשיבה מכתב לעורך-הדין של המערערים בקשר לפסק-הדין. ביום 18.4.2013 – כך נטען עוד בבקשה שלפניי – אף הגיש בא-כוח המערערים דאז בקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות אלה גורסת המשיבה כי המועד האחרון להגשת הערעור חל בתאריך 2.6.2013, משמע: ההליך הוגש באיחור. המערערים הגישו תגובה וכן בקשה להארכת מועד ככל שהדבר נחוץ.
הדבר אכן נחוץ. איני רואה צורך להיזקק לשאלת מועד ההמצאה המדויק. טעם הדבר הוא, שכבר ביום 18.4.2013 הגישו כאמור המערערים בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין (אשר היה בידיהם עוד קודם לכן), ודי בעובדה זו כדי להפוך את מועד הידיעה למועד הרלוונטי לצורך מניין הימים להגשת ערעור. ודוק: אחד המקרים הבולטים שבהם עשוי כלל ההמצאה לסגת מפני כלל הידיעה הוא במקום שבו בעל-הדין לא רק ידע על פסק-הדין אלא גם פעל לפיו או יצר מצג כלפי הצד שכנגד (ראו רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (8.7.2007)). דומה כי זה המקרה שלפניי.
עולה מן האמור, כי המועד האחרון להגשת הערעור חל בתאריך 2.6.2013. הערעור הוגש בפועל ביום 5.6.2013. המערערים מסבירים כי הטעות נבעה מסברתו של עורך-הדין הקודם של המערערים כי תחילת המניין היא מיום 22.4.2013 (הוא המועד שבו, לפי הנטען, הומצא פסק-הדין באמצעות הדואר). המערערים מדגישים כי בא-כוחם הנוכחי פנה באופן מפורש לעורך-הדין הקודם כדי לוודא שיום 22.5.2013 הוא אכן מועד תחילת המרוץ, ונענה בחיוב. בהקשר זה אציין כי לכאורה בא-כוחם הנוכחי של המערערים יכול היה להבין שתחילת מרוץ הזמן מוקדמת יותר, ככל שידע כי ביום 18.4.2013 הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע. אולם מכל מקום, בסופו של יום, לאחר עיון בבקשה ובתצהיר, ובשים לב לאיחור הקל יחסית, מצאתי כי האיזון הראוי גלום במתן הארכה המבוקשת (עד למועד הגשת הערעור בפועל), בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בגין ההליך שלפניי.
סוף דבר: המועד להגשת ההליך מוארך עד למועד ההגשה בפועל, ובלבד שהמערערים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 3,000 ₪ תוך 7 ימים, ויודיעו לבית המשפט על ביצוע התשלום. מובהר בזאת כי בהיעדר הגשת הודעה כאמור יובא ההליך לפניי לשם מחיקתו.
ניתנה היום, י"א בתמוז תשע"ג (19.6.2013).
גיא שני
ר ש ם