ע"א 4006/16 פלוני נ. שירותי בריאות

1.ענייננו בתביעה לפיצויים בעילה של "הולדה בעוולה", כאשר לטענת המערערים, המשיבים התרשלו בשלבים שונים של ההריון לאבחן את התסמונת והמומים מהם סובלת המערערת 1, שנולדה ביום 11.9.1990.

2.בית משפט קמא הגיע למסקנות הבאות: כי המערערים לא עמדו בנטל להוכיח כי היתה חובה להפנות את המערערת לסקירת מערכות בטרימסטר השלישי של ההריון; כי בכל מקרה לא ניתן היה לאבחן במהלך ההריון את התסמונת ממנה סובלת המערערת; כי חלק מהלקויות מהן סובלת המערערת אינן נובעות מהתסמונת אלא מכך שנולדה כפגה; כי למעשה המערערים לא הגישו חוות דעת מומחה בתחום אולטרא-סאונד מיילדותי; כי ועדה להפסקת הריון לא היתה מאשרת הפסקת ההריון; כי ספק אם בתקופה הקצרה מאז הגעתה של המערערת 2 לבית החולים ועד ללידה ניתן היה לעבור את כל הפרוצדורה של ועדה להפסקת הריון; וכי בהריון קודם של המערערת 2, על אף שהתעורר חשש למום בעובר, היא סירבה לבצע בדיקת מי שפיר.

3.על רקע כל אלה, מצא בית משפט קמא לדחות את התביעה.

על כך נסב הערעור שבפנינו, במסגרתו תוקפים המערערים כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט קמא.

4.לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו כי אין מקום להתערב בממצאים ובמסקנות של בית משפט קמא, ואנו מאמצים פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.משחזרו המערערים מערעורם כלפי המשיבים 5-4, ובנסיבות העניין, איננו רואים לעשות צו להוצאות.