ע"א 403/15 פלוני נ. המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול בע"מ

1.המערער, יליד 22.7.1976, נפגע באורח קשה בתאונת דרכים ביום 1.9.2003. בשל סוגיות הקשורות לנושא החבות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו תשא המשיבה רק ב-2/3 מסכום הפיצויים כפי שייקבע על ידי בית משפט קמא.

2.המערער, המתנייד בכסא גלגלים, הוא פרפלג המצנתר את עצמו ומסוגל להפעיל את שתי ידיו. בית משפט קמא אימץ חוות דעתה של המומחית השיקומית ד"ר פרבר, והעמיד תוחלת חייו של המערער על כ-70 שנה. בהמשך, בפסק דין ארוך ומפורט, העמיד בית משפט קמא את סכום הפיצויים הכולל המגיע למערער על סך של 7,772,474 ₪.

3.על כך נסב הערעור שבפנינו, בו הלין המערער כמעט על כל אחד ואחד מראשי הנזק שנפסקו. כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להידרש לכל אחד מראשי הנזק, ובחינת הדברים נעשית לעיתים מ"מעוף הציפור", ולעיתים תוך תיקון ראש נזק זה או אחר ותיקון התוצאה הסופית.

במקרה דנן, דומה כי בית משפט קמא הפריז בראש הנזק של ניידות, בכך שהעמיד את סכום ההחזקה החודשית של הרכב על כ-6,900 ₪ לפני ניכוי החזקת רכב שהיה הניזוק מחזיק ממילא גם אילולא התאונה (שמא בשל טעות הקשורה בחישוב החודשי הקשור לאביזרי הרכב, בהתעלם מכך שהמערער זכאי ל-95% מענק). הסכום הכולל שנפסק בראש הנזק של ניידות הועמד על ידי בית משפט קמא על 1,540,000 ₪ (במעוגל).

מנגד, נראה כי על פניו יש

להוסיף למערער ברכיבי נזק אחרים, כגון פנסיה (בית משפט קמא חישב הפסד הפנסיה לעתיד על פי 5% בעוד שהחישוב צ"ל לפי 12% לעתיד); הסכום של עזרת צד ג' לעבר הועמד על 3,500 ₪ מן הטעם שהיו אלה בני המשפחה של המערער שסייעו בטיפול בו, ולטעמנו יש להעלות סכום זה. כך גם יש מקום לתוספת בראש הנזק של טיפולים ותרופות מעבר לסכום של 10,000 ₪ שנפסק על ידי בית משפט קמא.

4.לאחר שבחנו את הסכומים שנפסקו בראשי הנזק השונים, אם להפחתה ואם להעלאה, מצאנו כי יש מקום להוסיף לסכום הכולל שנפסק סך של 450,000 ₪ נטו נכון להיום, כך שבהתאם להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים תשלם המשיבה למערערת שני שליש מהסכום הנ"ל, דהיינו סך של 300,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 45,630 ₪.