ע"א 4045/02 אסעד ערפאת נ. "סהר" חברה לביטוח

1.המערער פנה לבית משפט זה בבקשת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. הבקשה להארכת מועד נדחתה על ידי כבוד הרשם. כנגד החלטה זו מופנה הערעור שבפני.

2.להלן נסיבות המקרה: המערער הגיש תביעה בבית המשפט השלום, כנגד המשיבה, לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה לו. בית משפט השלום פסק כי המערער זכאי לפיצוים בגין התאונה, אך הפחית מסכום הפיצויים סכום של 6,000 ש"ח, מאחר והוא סבר שמדובר בתאונת עבודה ולפיכך יהיה המערער זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. ערעור על פסק דין זה, שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי, נדחה. המערער פנה למוסד לביטוח לאומי ותבע את הסכום האמור, אך תביעתו נדחתה ונקבע שם כי אין המדובר בתאונת עבודה. בעקבות זאת, הגיש המערער תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, להכרה בתאונה כתאונת עבודה, אך תביעתו נדחתה ושוב נקבע כי אין המדובר בתאונת עבודה. ערעור שהגיש המערער לבית הדין הארצי לעבודה נדחה והקביעה כי אין המדובר בתאונת דרכים אושרה. כאמור, המערער פנה לבית משפט זה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והבקשה נדחתה.

בית הדין הארצי לעבודה ציין בפסק דינו כי:

"המערער נפל בין הכיסאות. מחד, המערכת האזרחית סברה כי בטעות שמדובר בתאונת עבודה והמערער יזכה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. לפיכך, הופחת מסכום הפיצוי שהגיע למערער כדין מחברת הביטוח, הסכום 6,000 ש"ח. מאידך התברר בדיעבד, שלא מדובר בתאונת עבודה.

נציין, כי זימנו את חברת הביטוח באשר סברנו, כי ראוי היה שבנסיבות אלו חברת הביטוח תשלם למערער את הסכום שהופחת בבית משפט השלום ואשר הגיע לו כדין. חברת הביטוח דחתה את פנייתנו לשלם למערער את הסכום שהופחת מסכום הפיצויים.

משכך סעדו של המערער הנו במסגרת בקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאור התוצאה המצערת המותירה את המערער קרח מכאן ומכאן, פתוחה בפניו הדרך לפעול בדרך של הגשת בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור".

3.על רקע מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, סבורני כי יהיה זה מן הראוי ליתן למערער ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. אשר על כן, ניתנת למערער ארכה של ארבעה עשרה ימים מיום המצאת החלטה זאת להגשת בקשת רשות הערעור.

המשיבה תישא בהוצאות המערער בהליך זה בסכום של 4,000 ש"ח.