ע"א 4067-24 ע"א 4067-24

1.בבקשת המערערים לקביעת סכום הערובה נטען כי הסכום הנקוב בתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), כסכום הערובה בהליך דנא, העומד על סך של 35,000 ש"ח, אינו תואם את ההוצאות שצפויות להפסק לטובת המשיבים בהליך זה, ככל שהערעור שהגישו יידחה. זאת, כך נטען, בשים לב לשווי המחלוקת נשוא ההליך שהינו פחות מסך של 50,000 ש"ח; לקיומו של משיב אחד בהליך (לטענת המערערים, יתר המשיבות הן פורמליות); לכך שמקום מגורי המערערים בישראל; לכך שגובה ההוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת עמד על סך של 4,000 ש"ח; ולמורכבות ההליך אשר לטענת המערערים אינה מיוחדת. על רקע האמור, כך נטען, יש להעמיד את סכום הערובה על סך שלא יעלה על 5,000 ש"ח.

2.המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה. יצוין כי המערערים ביקשו להוציא את תשובת המשיבה 2 מתיק בית המשפט, מאחר שלטענתם מדובר במשיבה פורמלית בלבד, אשר לא התבקש כנגדה כל סעד בערעור, ומשכך היא אינה בעלת זכות להגיש כתבי טענות בהליך. לא מצאתי להכריע בבקשת המערערים האמורה, שכן, כפי שיובהר להלן, אף מבלי להידרש לטענות המשיבה 2 – אני סבורה כי יש לדחות את בקשת המערערים להפחתת סכום הערובה.

3.כפי שציינתי בעניין אחר לאחרונה, מחוקק המשנה קבע בתוספת השלישית לתקנות סכומי ערובה קבועים לכל אחד מסוגי ההליכים הדורשים הפקדת ערובה. קביעת סכומי הערובה האחידים נועדה להימנע מהצורך לבחון כל הליך בנפרד ולקבוע באופן פרטני את סכום הערובה המתאים לו, וזאת, בין היתר, על-מנת להגביר את היעילות הדיונית. אמנם כן, לצד קביעת סכומי הערובה האחידים, התקנות הותירו סמכות בידי בית המשפט להורות על שינוי סכום הערובה שיוזם הליך נדרש להפקיד, ולהגדילו או להפחיתו, בהתאם לעניין (ראו: תקנה 135(ב) לתקנות). ואולם, על רקע התכלית האמורה של קביעת סכומי ערובה אחידים לכל סוג הליך, נראה כי ככלל, כאשר הבקשה לשינוי סכום הערובה אינה נובעת ממצבו הכלכלי של יוזם ההליך ומסיכויי ההליך (כתנאים מצטברים), אלא מטעמים הקשורים בהיקף ההליך ובנסיבותיו, יש להיעתר לה אך במקרים מתאימים שבהם מדובר בנסיבות שונות וחריגות באופן מובהק מהליכים דומים אחרים (ראו: בע"מ 9240/23 פלוני נ' פלוני (25.3.2024)).

4.במקרה הנדון, לא התרשמתי כי הערעור הנדון הוא כה מצומצם בהיקפו, או כי מדובר בהליך נטול מורכבות ביחס להליכים אחרים, באופן המצדיק להיעתר לבקשה. מדובר בערעור אזרחי על פסק דין בהיקף של 18 עמודים העוסק בהתנגדותם של המערערים להסדר פשרה בתובענה ייצוגית. נסיבות אלה, בצירוף העובדה שכבר כעת, עם פתיחת ההליך, הגישו המערערים שתי בקשות שהכרעה בהן עשויה לדרוש קבלת תשובה מן המשיבים, מלמדות כי אין מקום לקבוע שמדובר בהליך נטול מורכבות באופן מובהק ביחס להליכים דומים המצדיק הפחתה מסכום הערובה הקבוע בתוספת השלישית לתקנות ביחס להליכים מהסוג הנדון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המערערים יפקידו את הערובה בהליך עד ליום 3.7.2024, שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת.