ע"א 4081/96 רעות רחל פרקש (קטינה) באמצעות אמה נ. נגה בצלאל

ההחלטה בבקשה לפטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת ערבון שניתנה ביום 20.6.96 נמסרה לבא כוח המערערת ביום 26.6.96.

הערבון לא הופקד, ולא הוגשה גם כל בקשה להארכת המועד להפקדתו. למעשה, לא הוגש לתיק כל כתב על-ידי מי מהצדדים מאז ועד היום.

בתאריך 10.11.97 ניתנה החלטה המתריאה על אפשרות דחיית הערעור על-פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

בתגובה הוגש מכתב של אם המערערת בו מתבקשת אורכה להפקדת הערבון למשך 30 יום. לא למותר לציין, כי לא צורף תצהיר לתמיכה באמור בבקשה. אם המערערת מציינת כי היא עובדת "מידי פעם לפי הצורך" ומתגוררת עם בתה בבית שמש (לא נאמר מתי עברו השתיים לבית שמש). היא מקווה כי תוכל לעמוד בחובת הפקדת הערבון עתה.

אין בבקשה שבפני כל הסבר מדוע לא הופקד הערבון במשך התקופה של כשנה וחצי שחלפה מאז ניתנה ההחלטה בבקשות הפטור שהגישה המערערת. יש לזכור כי המערערת היא כבת 10, ואמה יכולה היתה לצאת לעבוד במקצועה כאחות מעשית לא רק "מידי פעם". אם המערערת אינה אומרת מה עשתה כדי למלא את ההוראה בדבר הפקדת הערבון במועד ומדוע הוגשה הבקשה להארכת מועד רק בתגובה להחלטה המתריאה על דחיית הערעור. התמונה המתקבלת היא של בעל דין אשר זנח את ההליך במשך כשנה וחצי ומנסה עתה להשיב את הגלגל אחורנית. איני סבורה כי יש הצדקה לאפשר זאת, ולכן אני מחליטה לדחות את הבקשה.

הערעור נדחה על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.