פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
4084/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט
י' דנציגר
המערער:
שלמה בכור
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק המזרחי טפחות בע"מ
2. כונס נכסים הרשמי
ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב בפשר 1192/08 מיום 01/04/2008 שניתן על ידי כבוד סגנית
הנשיא ורדה אלשיך
תאריך הישיבה:
י"ג בחשון התשע"א (21.10.10)
בשם
המערער:
עו"ד
ד"ר שמואל סעדיה
בשם המשיב 1:
עו"ד רהב עין-דר
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיא ו' אלשיך) בו ניתן צו כינוס לנכסי המערער (להלן – החייב) לפי בקשתו של נושה, הוא המשיב 1 (להלן – הנושה).
2.
בתחילת שנת 2008 הגיש הנושה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה נגד החייב למתן צו כינס והכרזת פשיטת רגל. הבקשה נתבססה, בין היתר, על פסק דין שניתן בשנת 2007 וקבע כי על החייב לשלם לנושה סכום של כ-270,000 ש"ח (בצירוף ריבית מיום הגשת התביעה). יצוין, כי נגד החייב התנהלו בעבר הליכי הוצאה לפועל ובגדרם הוא חוייב בתשלום חודשי. הבקשה לצו כינוס נקבעה לדיון ליום 1.4.08. החייב לא הגיש התנגדות. ימים ספורים לפני הדיון עתר פרקליטו של החייב (שייצגו אף בערעור דנא) בקשה לדחיית הדיון מן הטעם שבמועד שנקבע עליו להופיע בבית משפט אחר. בקשת הדחייה נדחתה. החייב ואף פרקליטו לא התייצבו לדיון. בית המשפט נעתר לבקשה לצו כינוס על אתר ונתן צו כינוס. יצוין, כי מאז שניתן צו כינוס חלו התפתחויות נוספות. נושים של החייב הגישו תביעות חוב, נערכו אסיפות נושים ובית המשפט הכריז את החייב פושט רגל.
3.
בערעור שבפנינו מלין החייב על כך שבית המשפט לא נעתר לבקשת הדחייה שהגיש פרקליטו וכן כי נתקיים דיון בלא שהוא או עורך דינו נכחו בדיון.
4.
דינו של הערעור להידחות. משבית המשפט דחה את בקשת הדחייה שהגיש פרקליטו של החייב היה על הפרקליט לערוך את הסידורים הנדרשים על מנת להתייצב לדיון. אכן, בקשת הדחייה הוגשה בהסכמתו של הנושה. אולם, לבית המשפט נתון שיקול הדעת כיצד לפעול לעניין בקשת דחייה. אף כאשר מדובר בבקשה מוסכמת, אין בית המשפט חייב להיעתר לה. מכל מקום, על פי תקנה 11(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 "חייב הרוצה להתנגד לבקשת נושה יגיש לבית המשפט כתב התנגדות ...". כאמור, החייב לא הגיש כלל כתב התנגדות. משכך, קשה לראות שהתוצאה הייתה שונה אפילו היה נערך דיון בנוכחות החייב ופרקליטו. נוסיף כי גם בהודעת הערעור ובסיכומים שבכתב וכן בטיעון שבעל פה לא הועלתה טענה ממשית לגופם של דברים. ואם לא די בכל אלה, נעיר כי לא קיבלנו הסבר מספק מדוע לא נקט החייב מהלך מתבקש והוא הגשתה של בקשה לערכאה הדיונית לביטולו של צו הכינוס שניתן בהעדרו. אכן, תקיפה על דרך ערעור אפשרית היא, אך המהלך הרגיל והטבעי הוא הגשתה של בקשת ביטול.
5.
הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות הנושה בסך 2,500 ש"ח.
ניתן היום, י"ג בחשון התשע"א (21.10.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט