פרטי ההליך
פסק-דין בתיק ע"א 4088/20
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א 4088/20
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ח' כבוב
המערערים:
1. עזבון המנוח פדל חסאן ז"ל
2. בלקיס סעיד חסאן
3. שרף מוחמד חסאן
4. בלאל מוחמד חסאן
5. אחמד מוחמד חסאן
6. פאטמה פדל חסאן
7. אמנה פדל חסאן
8. אמנה מוחמד חסאן
9. רבאב יאסין חסאן
10. סומיה יאסין חסאן
11. רבאח יאסין חסאן
12. רשא יאסין חסאן
13. אמאני יאסין חסאן
14. תהאני יאסין חסאן
15. קמר יאסין חסאן
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוחה חפיזה מחמד שחאדה ז"ל
2. פהד סמאר
3. חליל סמאר
4. חאלד סמאר
5. אחמד סמאר
6. מוחמד סמאר
7. מוואפק סמאר
8. מחמוד סמאר
9. וופיקה שיך עלי
10. מוחמד עבדאללה אחמד סמאר
11. עבד אלראוף עבדאללה אחמד סמאר
12. עיסא עבדאללה אחמד סמאר
13. חסן עבדאללה אחמד סמאר
14. אחמד עבדאללה אחמד סמאר
15. מחמוד עבדאללה אחמד סמאר
16. ח'ליל אבראהים סמאר
17. רשות מקרקעי ישראל
ערעור על פסק הדין
של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ר' סוקול) בת"א 43849-09-18 מיום
20.4.2020
תאריך הישיבה:
ב' בחשון התשפ"ג
(27.10.2022)
בשם המערערים:
עו"ד עואד חליל; עו"ד מוחמד
זידאני
בשם המשיבים 4-3 ו-9-7:
עו"ד
אליאס חורי; עו"ד שאדי סמאר; עו"ד כאמל חילו
בשם המשיבה 17:
עו"ד
האני טרודי
פסק-דין
המערערים, יורשי המנוח פדל חסאן (להלן: המנוח), הגישו בשנת 2003 תביעה למתן סעדים הצהרתיים בדבר זכויות בחלקות מקרקעין אותן רכש המנוח לטענתם, ובגדרה אף טענו לקבלת פיצוי בכסף ובקרקע מרשות מקרקעי ישראל. ביום 5.8.2014 ניתן פסק דין שדחה את מרבית טענות המערערים (ת"א (מחוזי חי') 474-03 עזבון המנוח פדל חסאן נ' רשות מקרקעי ישראל (5.8.2014)).
בהליך שלפנינו עתרו שוב יורשי המנוח לסעדים הצהרתיים זהים, תוך הסתמכות על ראיות נוספות שלא הוצגו בהליך קודם.
המשיבים 4-3, 9-7 ו-17 ביקשו לסלק את התובענה על הסף.
בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ר' סוקול) קבע בהחלטתו המפורטת כי דין התביעה להידחות על הסף, וכי אין לאפשר למערערים לשוב ולתבוע בעילות שכבר הוכרעו. בית המשפט הוסיף וציין, בין היתר, כי המערערים לא הצביעו ולו לכאורה כי רכשו את הזכויות הנטענות וכי יש להכיר בזכותם לפיצויים בין בשל הפקעה ובין מכוח "הסדר תמרה". בנפרד מהאמור צוין כי התביעה לפיצוי התיישנה.
המערערים חולקים על מסקנות בית המשפט בהיבטים השונים, בעוד שהמשיבים סבורים כי אין עילה להתערבות ערכאת הערעור.
שקלנו את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה. מצאנו כי אין לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, כי אלה תומכים במסקנה המשפטית וכי אין לגלות בה טעות שבחוק.
אנו דוחים אפוא את הערעור בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שחלה לעניין זה בשים לב למועד הגשת הערעור (תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
על רקע מכלול נסיבות המקרה, לא ראינו לעשות צו להוצאות בערעור.
ניתן היום, ב' בחשון
התשפ"ג (27.10.2022).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט