החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4115/00 שם טוב נרגאסי נ. רחל נבל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסלות שופטערעור על החלטת בית משפט השלום בדבר דחיית בקשת פסילה של שופט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה לאחר שנבחנו טענות המערערים לפסילת השופט הדן בתובענה. בית המשפט קבע כי ההחלטות הדיוניות היו סבירות וכי לא נמצא יסוד לחשד למגע חוץ-דיוני או לנטייה נגד המערערים. המערערים חויבו בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

המשיבות הגישו תובענה לבית משפט השלום, ובמהלכה הוגשה בקשה לפסילת השופט הדן בתובענה. המערערים טענו לעוינות השופט בשל החלטות דיוניות, לחשד למגע חוץ-דיוני ולכינוי של תובעת טרם צירופה. בקשת הפסילה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש יסוד לבקשת פסילתו של השופט הדן בתובענה?

הלכות

  1. 1

    שינוי החלטה בעניין הזמנת עדה מחוץ לארץ היה בסמכות בית המשפט והחלטתו השנייה הייתה סבירה ותואמת את הנסיבות.

    ״בית המשפט רשאי היה לשנות דעתו בנושא זה, והחלטתו השניה סבירה ותואמת את הנסיבות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגבלת משך חקירת עדה לשלושים דקות הייתה סבירה ואינה מלמדת על עוינות כלפי המערערים.

    ״עיינתי בחקירת אותה עדה, ואוכל לומר שגם הקצאת הזמן וגם פרק הזמן שהוקצב להמשך החקירה היו, בנסיבות העניין, סבירים בהחלט.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    השם שנאמר על ידי השופט בפרוטוקול לא הוכיח מגע חוץ-דיוני עם באי כוח המשיבות, לאור הסבר באת כוח הצד השני.

    ״בנסיבות אלה, ברי שאין לאותה החשדה כל בסיס.״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    כינוי של צד לפני החלטה על צירופו אינו מלמד על קביעת עמדה מראש כשהצירוף היה ברור.

    ״ברי, שאין ללמוד מכך על נטייה כמיוחס לבית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עוינות
  • פרוטוקול הדיון
  • הכתבה לקלדנית
  • הוצאות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

4115/00

בפני:

כבוד השופט ת' אור

המערערים

:

1.

שם טוב נרגאסי

2.

ירמיהו נרקיסי

3.

אורי נרקיסי

4.

מנחם נרקיסי

נגד

המשיב

ות

:

1. רחל נבל

2.

מישקה פילטנס

ערעור

על החלטת בית משפט השלום בירושלים בעניין פסלות שופט מיום 31.5.2000 בתיק

בש"א 2518/00 שניתנה על ידי כבוד השופט י' שמעוני

בשם

המערערים: עו"ד י' זריפי

בשם

המשיבות: עו"ד מ' כהן

החלטה

1.המשיבות הגישו נגד המערערים תובענה לבית משפט השלום בירושלים. במהלך הדיון הוגשה על ידי המבקשים בקשה לשופט הדן בתובענה שיפסול עצמו מהמשך הדיון בתובענה. הבקשה נדחתה, ועל כך הוגש ערעור זה. עיינתי בטענות הצדדים בפני בית משפט השלום במסגרת בקשת הפסילה, ובטענותיהם בכתב בערעור זה, ושמעתי את טענות באי כוח בעלי הדין. דעתי היא, שאין כל יסוד לטענת הפסלות שבפי המערערים.

2.אחת מתרעומות המערערים היא, על כך שבית המשפט החליט תחילה שלא להענות לבקשה להעיד את אחת התובעות קודם שמיעת יתר הראיות ולאחר מכן החליט אחרת. המדובר בתובעת המתגוררת מחוץ לגבולות המדינה, והוברר שבמועד אליו נדחתה חקירתה לא תהיה בארץ. בית המשפט רשאי היה לשנות דעתו בנושא זה, והחלטתו השניה סבירה ותואמת את הנסיבות.

3.כשנחקרה אותה עדה והחקירה התארכה מעבר לצפוי ולראוי, ראה בית המשפט להגביל את המשך החקירה, בישיבה אליה נדחה המשך החקירה לפרק זמן של שלושים דקות. המערערים טוענים שהגבלה זו של החקירה מלמדת על עוינותו של השופט כלפיהם. עיינתי בחקירת אותה עדה, ואוכל לומר שגם הקצאת הזמן וגם פרק הזמן שהוקצב להמשך החקירה היו, בנסיבות העניין, סבירים בהחלט.

4.המערערות כללו בין טענותיהן גם החשדה כאילו היו מגעים בין השופט הדן בעניין לבאי כוח המשיבות מחוץ למסגרת הדיון. החשדה זו מבוססת על כך, שהשופט ידע לציין את שם מנהל עזבונה של חנה בנימיני ז"ל, אדם בשם יצחק אגיוף, כביכול עוד קודם שעובדה זו נזכרה במהלך הדיון. בא כוחו של המערער מבסס זאת על כך שבפרוטוקול הדיון, בתחתית עמוד 25 שלו, מופיעה כותרת בה מצויין "לעניין הבקשה צירוף עזבון המנוחה חנה בנימיני על ידי מנהל עזבונה יצחק אגיוף", בעוד ועל פי הרשום בפרוטוקול רק בהמשך הדיון (בעמוד 26 למעלה) מצויין כי עורך דין כהן, בא כוח המשיבות, מציין את שמו של יצחק אגיוף כמנהל העזבון. מעובדה זו, כשלעצמה, מבקש בא כוח המערער שיוסק שהשופט שמע על זהות מנהל העזבון מבא כוח המשיבות מחוץ למסגרת הדיון.

כפי שנמסר לי, פרוטוקול הדיון המתנהל על ידי בית המשפט בדרך של הכתבה של השופט לקלדנית. בקטע הראשון לאחר הכותרת הנ"ל נזכר יצחק אגיוף כמנהל העזבון, וסביר להניח שעם ההכתבה לקלדנית ולאחר ששמע על קיומו של מנהל עזבון, הורה לה השופט על הדפסת כותרת ואחר כך הכתיב לה את הקטע מפי עורך דין כהן אשר מזכיר את יצחק אגיוף כמנהל עזבון. עורך דין זריפי, בא כוח המערער, אשר לדבריו לא שמע את דברי השופט לקלדנית, אינו יכול לשלול זאת. לעומתו, עורך דין כהן הסביר והצהיר בפני, שהכתבת השם של אגיוף יצחק על ידי בית המשפט, באה רק לאחר שהוא הסביר במהלך הדיון כי לעזבון המנוחה חנה בנימיני התמנה מנהל עזבון ושמו יצחק אגיוף. בנסיבות אלה, ברי שאין לאותה החשדה כל בסיס.

5.עניין אחר שהוזכר על ידי בא כוח המערערים הוא, שעוד קודם שהחליט בית המשפט על צרוף תובעת נוספת לתובענה, כשהיתה תלויה בפניו בקשה לצירופה, כינה אותה בית המשפט "התובעת האחרת". התבטאות זו של בית המשפט נתפסת על ידי המערערים כקביעת עמדה מראש - דהיינו, שאותה "תובעת" תצורף כתובעת נוספת - בעניין שטרם הוחלט בו. מכאן ניתן ללמוד, לטענתם, על נטייתו של בית המשפט נגד המערערים. ברי, שאין ללמוד מכך על נטייה כמיוחס לבית המשפט. מה גם, שבענייננו מדובר במי אשר בברור היה מקום לצרפה כתובעת נוספת, ובא כוח המערערים לא חלק על כך.

6.גם בכל יתר טענות בא כוח המערערים לא נמצא בסיס לפסילתו של השופט, ובדין נדחתה בקשת הפסילה. אשר על כן, נדחה הערעור. המערערים ישלמו למשיבות הוצאות ערעור זה בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, יח' בסיון התש"ס

(21.6.2000).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00041150.

E04

/עכב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 2518/00

הלכות

  1. 1שינוי החלטה בעניין הזמנת עדה מחוץ לארץ היה בסמכות בית המשפט והחלטתו השנייה הייתה סבירה ותואמת את הנסיבות.
  2. 2הגבלת משך חקירת עדה לשלושים דקות הייתה סבירה ואינה מלמדת על עוינות כלפי המערערים.
  3. 3השם שנאמר על ידי השופט בפרוטוקול לא הוכיח מגע חוץ-דיוני עם באי כוח המשיבות, לאור הסבר באת כוח הצד השני.
  4. 4כינוי של צד לפני החלטה על צירופו אינו מלמד על קביעת עמדה מראש כשהצירוף היה ברור.