ע"א 4177/15יואב אליהו נ. אבי אייל

1.

המבקש ואביו המנוח שכרו מהמשיב, כמשך כעשור, נכס בן כ-30 מ"ר בתל אביב, ששימש אותו עד לאותו מועד כמחסן. לאחר התראה על פינוי, נפגשו הצדדים ובסופה של הפגישה נחתם הסכם להארכת השכירות לתקופה של שנה, כשבמסגרת ההסכם שני סעיפי אופציה: אופציה אחת לרכישת הנכס בתוך תקופת השכירות על ידי המבקש ואביו בסכום של 450,000 ש"ח; ואופציה שנייה להארכת השכירות לתקופה של שש שנים. בתוך תקופת השכירות הודיעו המבקש ואביו על רצונם לממש את אופציית הרכישה אולם המשיב לא נענה לכך. בגין כך, הגיש המבקש תובענה לסעד של אכיפת הסכם האופציה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של המערער משקבע כי לא עמד בנטל להוכיח כי למשיב הייתה גמירת הדעת לחתימה על ההסכם. על כך הוגש הערעור לבית משפט זה.

2.

לאחר דיון שהתקיים בפני הרכב זה, ובהמלצתנו הגיעו הצדדים להסכמה כמפורט להלן:

2.1.

המבקש ישלם למשיב סך של 900,000 ש"ח בתמורה לממכר;

2.2.

התמורה תשולם בתנאים ובמועדים כמפורט להלן:

א.

סך של 500,000 ש"ח ישולמו עד ולא יאוחר מיום 2.10.2016;

ב.

יתרת הסכום, בסך של 400,000 ש"ח, תשולם ב-18 תשלומים שווים לא יאוחר מיום ה-1 לכל חודש החל מיום 1.11.2016. לכל אחד מן התשלומים יווספו ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין.

ג.

המשיב יסיר כל הערת אזהרה מן הממכר בתוך 30 ימים מיום שיתקבל התשלום הנקוב בס"ק א'.

2.3.

בכפוף לעמידת הצדדים בהתחייבויותיהם כמפורט לעיל, לא תהיינה להם טענות ו/או דרישות ו/או תביעות זה כנגד זה בעניין נשוא תיק זה.

להסכמה הנ"ל ניתן תוקף של פסק דין ביום 8.9.2016.

3.

ביום 11.9.2016 הוגשה "בקשה לביטול הוצאות שהושתו על המבקש בבית משפט קמא", ובה עתר המבקש להורות על ביטול ההוצאות בסך 25,000 ש"ח שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי, זאת נוכח הפשרה שהושגה. לטענת המבקש, השתת הוצאות בסכום זה תגרום לו חסרון כיס, בעוד המשיב קיבל את מלוא התמורה שביקש.

4.

באת-כוח המשיב מתנגדת לבקשה זו ממספר טעמים. ראשית, נטען כי המבקש מנוע ומושתק מלהגיש בקשה זו, משלא העלה עניין זה במהלך הדיון ובהצעת הפשרה ולכן העניין לא נלקח בחשבון לצורך גיבוש הפשרה. מדובר, לדבריה, בניסיון חסר תום לב לשנות לרעת המשיב את תנאי הפשרה. המבקש כבר שילם לפני למעלה משנה את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט המחוזי, דהיינו מדובר בתביעת השבה כספית. עוד טוענת באת כוח המבקש כי דין הבקשה להידחות שכן הערעור שהגיש המבקש לא התקבל ופסק הדין של בית המשפט המחוזי לא בוטל ולכן אין שום עילה לביטול ההוצאות. הסכום שנקבע בהסכם הפשרה הוא כפול מהסכום שניסה המבקש לכפות על המשיב, אך נמוך במאות אלפי שקלים ממחיר השוק. עוד טוענת באת-כוח המשיב בעניין מצבו הרפואי הקשה של המשיב המצדיק התחשבות בו.

5.

דין הבקשה להידחות ממספר טעמים. בראש ובראשונה, הלכה היא, כי הדרך הנכונה להשבת כספים מכוח פסק דין שבוטל היא הגשת תובענה חדשה להחזרת הסכום ששולם [ראו: רע"א 4148/05 מודום ייעוץ והכוונה בע"מ נ' בולוס (30.6.2005)]. יתר על כן, ספק אם בקשת המבקש מתיישבת עם אחד מתנאי הסכם הפשרה לפיו "בכפוף לעמידת הצדדים בהתחייבויותיהם כמפורט לעיל, לא תהיינה להם טענות ו/או דרישות ו/או תביעות זה כנגד זה בעניין נשוא תיק זה".

6.

כאמור, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.