פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4193/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. זמירה רחמים
2. אריה רחמים
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - רשות המיסים
בקשת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי – ע"מ
36493-01-16, ע"מ 33168-02-15, מחוזי מרכז
בשם המבקשים:
עו"ד עופר רחמני
בשם המשיבה:
עו"ד עודד טאובר
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ש' בורנשטיין ) בע"מ 36493-01-16 וע"מ 33168-02-15 מיום 15.3.2020, במסגרתו נדחו טענות המבקשים בערעור על השומה שנערכה להם על ידי המשיב.
1.
המבקשים, בני זוג, הגישו ערעור מס לבית המשפט קמא על שומה שהוצאה להם לנוכח כספים שהופקדו בחשבון הבנק של המבקשת, במהלך השנים 2011-2008, במסגרת הכנסותיה משיווק מגרשים באזור יהודה ושומרון. בפסק דינו, בית המשפט קמא דחה את הערעור, וקבע, בין היתר, כי המבקשת לא הוכיחה את טענתה כי השיבה את הכספים האמורים ללקוחותיה, שכן לא הוכח כי הכספים שהושבו הם אשר נתקבלו בשנות המס הרלוונטיות. הובהר, כי ככל שלמבקשת נוצרו הפסדים בשנות המס הקודמות לשנות המס שבשומה, הם אינם ניתנים לקיזוז, בהתאם להלכה שנקבעה בדנ"א 2308/15 פקיד שומה רחובות נ' הירשזון (12.9.2017).
2.
ביום 23.6.2020 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין. ביום 15.8.2021, בחלוף למעלה משנה, הגישו את הבקשה שלפניי, בגדרה מבוקש להורות על עיכוב הליכי
הגבייה ועל ביטולם של עיקולים שהושתו, לטענתם, על קצבאותיהם מהמוסד לביטוח לאומי ועל קצבאות הפנסיה שלהם, עד לסיום הדיון בערעור. המבקשים טענו כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן עיקול הכספים אינו מותיר להם "יכולת מחיה מינימלית" ויגרום להם נזק בלתי הפיך, בעוד שהמשיב לא יינזק מעיכוב ביצוע פסק הדין.
3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הלכה ידועה היא, כי הגשת ערעור אינה מצדיקה כשלעצמה את עיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור. בית המשפט יסטה מן הכלל האמור, אם מבקש עיכוב הביצוע יראה כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו, מיני רבים, ע"א 1191/21 גליל גולן בע"מ נ' פקיד שומה צפת , בפסקה 7 (11.4.2021) (להלן: עניין גליל גולן ); עע"מ 161/21 כמאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה , בפסקה 6 (22.3.2021)).
4.
איני רואה לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור, משמצאתי כי ממילא, אין מקום לקבל את הבקשה. באשר למאזן הנוחות, המבקשים טענו כי דחיית בקשת עיכוב הביצוע תגרום להם נזקים חמורים שלא יהיו ניתנים לתיקון, אך לא ביססו טענתם ולא הציגו ראיה לכך. ראוי להזכיר, כי ענייננו הוא בפסק דין כספי, וכפי שהובהר רבות בעבר, עצם הגשת ערעור על פסק דין כספי לא יעכב את ביצועו, למעט במקרים חריגים (ראו מיני רבים עניין גליל גולן , בפסקה 9 והאסמכתאות שם). זאת בייחוד כשלא קיים חשש לגבי חוסנו הכלכלי של הזוכה, בדומה לענייננו (ראו למשל, ע"א 2704/13 כהן נ' פקיד שומה תל אביב , בפסקה 2 (18.7.2013); ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות , בפסקה 6 (30.8.2009)).
5.
כמו כן, אין להתעלם מהשיהוי הניכר שנפל בהגשת הבקשה. המבקשים הגישו בקשתם זו בחלוף למעלה משנה מיום שניתן פסק הדין של בית המשפט קמא ולמעלה משנה לאחר הגשת הערעור, כשלמעשה, היה עליהם לשלם את חוב המס זה מכבר. די בכך, כדי להביא לדחיית הבקשה (ע"א 1416/20 ספדי נ' פקיד שומה נצרת , בפסקה 7 והאסמכתאות שם (11.10.2020)).
6.
לפני סיום מצאתי להזכיר את שנטען בתגובת המשיב, כי בניגוד לטענת המבקשים, לא הוטל עיקול על קצבאותיהם מהמוסד לביטוח לאומי, וכי מקור הכספים שנתפסו ועוקלו הוא בניירות ערך ובמשכורותיהם של המבקשים, למעט סך של כ-1,300 ₪, שעוקל בחשבון בנק הדואר של המבקשת ושמקורו אינו ידוע. למותר לציין, כי על-פי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, זכות לגמלה אינה ניתנת לעיקול (ואם שולמה באמצעות בנק, הרי שאינה ניתנת לעיקול במשך 30 ימים מיום ששולמה).
7.
לנוכח כל האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. לפנים משורת הדין ולנוכח מצבם הרפואי והכלכלי של המבקשים כפי שנטען בבקשה, לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ג' בתשרי התשפ"ב (9.9.2021).
ש ו פ ט