פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4232/13
ע"א
4563/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערת בע"א 5132/13 והמשיבה בע"א 4563/13:
אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ
נ ג ד
המשיב בע"א 4232/13
והמשיב בע"א 4563/13:
אלי בלום
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי תל אביב בת"א 1959/08 שניתן ביום 1.5.2013 על ידי כבוד השופט א' בכר
תאריך הישיבה:
ז' בטבת התשע"ד
(10.12.2013)
בשם המערערת בע"א 5132/13
והמשיבה בע"א 4563/13:
עו"ד דורון דן ועו"ד שגיא פדוראנו
בשם המשיב בע"א 4232/13
והמשיב בע"א 4563/13:
עו"ד אורי חן ועו"ד רינה איילין
החלטה
בית המשפט הצביע בפני הצדדים על מספר בעיות אשר מתעוררות בעקבות פסק הדין של בית משפט קמא, ובין היתר:
נושא האכיפה: בסעיף 53 לפסק דינו של בית המשפט העליון בסיבוב הקודם (ע"א 5925/06) נאמר כי ניתן היתר לפיצול סעדים באופן שיאפשר לבלום להגיש תביעה כספית .
בסעיף 6 לכתב התביעה מאזכר בלום כי בית המשפט המחוזי התיר פיצול סעדים באופן שיתאפשר להגיש תביעה כספית
וכי גם בית המשפט העליון התיר פיצול סעדים באופן שיאפשר להגיש תביעה כספית .
מכאן שלכאורה מתעוררת שאלה האם תרופת האכיפה שניתנה לבלום בפסק דינו של בית משפט קמא, אינה חורגת מהמסגרת של פיצול הסעדים.
גם לגופה של תביעת אכיפה, השאלה היא האם בחלוף כמעט 10 שנים מאז ניתוק הקשרים בין הצדדים, יש מקום לאכיפת הזכיון.
גובה הפיצוי
סך הכל נפסק לזכות בלום הסך של כ-535,000 ₪. אולם, "הרגליים" עליהם מבוסס הסכום הנ"ל דקות ושבריריות ועומדות על כ-135,000 ₪ פיצוי ישיר בצירוף 200,000 ₪
בגין נזק לא ממוני ו-200,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
השאלה היא, האם בסכסוך מסחרי יש מקום לפיצוי בגין נזק לא ממוני, ואם כן, האם עצם פסיקת הפיצוי הלא ממוני אינה מחזקת את הטענה כי בחוזה אישי עסקינן. שאלה נוספת היא, האם היה מקום לפסוק הוצאות כה נכבדות בהתחשב בכך שהתביעה הועמדה על סך של 5.3 מליון ₪.
מנגד, הפיצוי שנפסק בגין שווי הזיכיון, פיצוי בסך של 21,000$ נחזה על הצד הנמוך.
בית המשפט הציע לצדדים להעריך את שווי הזיכיון בשתי דרכים:
האחת – לקחת את הסך של 120,000$ על פי השער היציג נכון ליום 01/11/02 (על פי התכתובות בין הצדדים, בחודשים אוקטובר נובמבר בלום "סגר" את העסקה למכירת הזכיון בסך 120,000 $) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית סכום זה עומד על קרוב למיליון ₪ נכון להיום. אפשרות שניה היא, לקבל את הערכת מומחה בית המשפט לגבי שווי "המטריה" של אנגלו סכסון. אולם גם על פי שתי אפשרויות אלה מתעוררת השאלה האם לא צריך לקחת בחשבון שבלום המשיך לעבוד עד 01/12/05 תחת "המטריה" של אנגלו-סכסון ואף המשיך לעבוד לאחר מכן.
יכול הטוען לטעון כי הדרך הנכונה להוכחת נזק היא, לקחת ממוצע 6 שנים בין 2000 ל-2005 ולבחון האם חלה ירידה בהכנסות לאחר הניתוק מאנגלו-סכסון.
בסופו של דיון, הוצע לצדדים להיפרד לשלום כנגד תוספת של בין 100,000 ₪ לבין 250,000 ₪ על פי סעיף 79א. מאחר שההצעה נדחתה ע"י בלום, אני מורה על העברת שני הערעורים לדיון בפני הרכב.
ניתנה היום, ז' בטבת התשע"ד (10.12.2013), בנוכחות
הצדדים.
ש ו פ ט