ע"א 4240/00 שמואל דוד קספר - עו"ד נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.שוב לפנינו שתי עתירות (שאוחדו) כנגד עבודות בניה המבוצעות ללא היתרים כדין ע"י הוואקף המוסלמי בהר הבית. בבג"ץ 4240/00 סבה העתירה על שני מבנים בצדו המזרחי של הר הבית, שהאחד מהם כוסה בגג והאחר עדיין אינו מכוסה בגג. באחד מהם הוכנסה מכונה ליצור קרח ובאחר - מכונה לניסור אבן. נוסף לכך מכוונת העתירה לסילוק מכולות הנמצאות באתר. בבג"ץ 4469/00 סבה העתירה על שני המבנים הנ"ל וכן על ערימות של שפכי עפר וכריתת עצים וכן המכולות.

2.המשיבים 1-2 בעתירה הראשונה והמשיבים 1-5 בעתירה השניה ערים לעובדה שבעבודות המבוצעות ובהקמת המבנים יש משום הפרת חוק, אך הם סבורים שבאיזון הכולל אין מקום בשלב זה בהתערבותן של הרשויות לאור ישומם של השיקולים שנקבעו לענין זה בבג"ץ 8666/99 פ"ד נד(1) 199. העותרים טענו לפנינו שבהמשך הפרות החוק מצד הוואקף כבר הוגדשה הסאה והגיעה השעה לאכוף את החוק (ואת הבטחותיהן של הרשויות, חדשות לבקרים) לקיים מכאן ואילך פיקוח הדוק על הפעולות המבוצעות בהר הבית.

3.הגענו לכלל מסקנה שאין עילה מספקת להתערב בשיקול דעתן של הרשויות ושאמות המידה שבהן נקטו אינן חורגות מגדר הילכת בג"ץ 8666/99. מבינים אנו לרגשותיהם של העותרים, הסבורים שהמשכת ביצוע העבודות פוגעת במקום הקדוש ביותר לעם היהודי ועם זאת האחריות על אכיפת החוק מוטלת לא רק על רשויות הביצוע אלא על הדרג הפוליטי שביכולתו לראות את הנושא בראייה כוללת לפי העקרונות שנקבעו בבג"ץ 8666/99.

החלטנו לדחות את העתירות גם על יסוד שיקולים אלה: אין בעבודות הבניה שבוצעו ובעבודות נשוא העתירה פגיעה בעתיקות; חלק מהעבודות המבוצעות בשטח אינן אלא פועל יוצא מהעבודות נשוא בג"ץ 8666/99 שלגביהן נדחתה העתירה; המכולות הנמצאות באתר המריבה מונחות שם משנת 1993; אין כוונה להתיר כיסוי הגג במבנה שבנייתו טרם הושלמה.

אין צורך לומר שאין אנו מביעים כל דעה לגבי נסיבות אחרות (שלא נתקיימו במקרה שלפנינו) שעל יסודן תהייה לעותרים עילה לפנות לבית משפט זה.

העתירות נדחות ללא צו להוצאות.