ע"א 4245/00 לאה חן נ. קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

המבקשת הגישה בקשה למתן פטור ממתן ערבון. המבקשת תלתה את בקשתה במצבה הכלכלי. המשיב התנגד לבקשה.

המבקשת פירטה כראוי את מצבה הכלכלי הדל. היא הצביעה על שיעור הכנסותיה הנמוך, המבוסס כולו על "תקציבה האישי כחברת קיבוץ", תקציב שגם אותו הפסיק הקיבוץ, המשיב, להעביר לידיה. המבקשת גם סמכה על דפי חשבון הבנק, שלה ושל בן זוגה, ועל הליכי הוצאה לפועל משנת 96', בהם נקבע כי עליה לשלם סכום של כ100- ש"ח בלבד לחודש. אמנם הליכים משנת 96' אינם בעלי משקל מכריע לגבי בקשה זו (בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ), אך יש בהם כדי לתמוך בראיות האחרות שהוצגו על ידי המבקשת.

המבקשת פרטה את מצב קרובי משפחתה. היא הסבירה כי בעלה חולה במחלת עצמות נדירה, ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי. בנותיה, חמש במספר, אינן יכולות לתמוך בה, לפי הטענה. נכון, טענה זו ביחס למקורות מימון חלופיים, לא הוצגה בפרוטרוט. ואולם, עניין הבקשה נסב על מצבה הכלכלי של המבקשת. לעניין זה ניתן פירוט ראוי, ואילו בנוגע למקורות חלופיים, ובהם בני משפחה, נראה כי ניתן להסתפק, בנסיבות העניין, בהצהרת המבקשת. לא ניתן לתלות את זכות הגישה לבית המשפט בחדירה פולשנית יתר על המידה לחשבונות הבנק של צדדים שלישיים, גם אם אלה הם בני משפחה.

המבקשת גם עמדה בדרישה להצביע על טעמים של ממש לערעור. עיון בכתב הערעור מצביע כי בחלקו הוא מבוסס תקיפת ממצאים עובדתיים. אילו בכך הצטמצם הערעור קשה היה לומר כי הוא מבוסס מבחינה מריטורית באופן המצדיק מתן פטור (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר ). מסקנה זו היתה תקפה למרות שהערעור בעניין זה סומך, כביכול, על מסמכים בלבד. ברם, זהו חץ אחד מבין חיצי הערעור. יתר החיצים של הערעור מופנים אל שאלות משפטיות, הנוגעות לדרך קבלת החלטה בדבר סילוק המבקשת מחברותה במשיב. יוער, כי אחת השאלות עניינה בזכות המבקשת לקבל סיוע משפטי. על עניינים אלה, לא ניתן לומר בשלב זה כי הם בבחינת מהלכי סרק, או טיעונים טקטיים, שאין מאחוריהם ממש.

זאת ועוד, המערערת היתה חברה במשיב. היא סולקה ממנו. גם אם לא זכתה למימון הוצאות המשפט (שאלה התלויה ועומדת בערעור), מן הראוי להימנע מהכבדה נוספת עליה בשלב זה.

התוצאה שניתן למבקשת פטור מתשלום הערבון.