ע"א 4260-23 ע"א 4260-23

לפניי בקשה לפטור מערובה במסגרת הליך שעניינו ערעור על פסק דין שקבע כי המערערים אינם בעלי הבית שבו הם מתגוררים. המערערים הם קטינים והם הגישו את הערעור באמצעות אביהם, שמתגורר עימם לאחר פטירת אימם.

בבקשה שבכותרת טענו המערערים כי אביהם מפרנס אותם בקושי רב וכי אין לו חסכונות או פיקדונות וגם כי אין להם בית מגורים אחר. כן נטען כי האב נאלץ לעזור בפרנסתם של הוריו אשר מצבם הכלכלי והבריאותי אינו טוב וגם אחותו נעדרת יכולת כלכלית. נטען כי בא-כוחם, בהיותו מכר וידיד המשפחה, מנסה לסייע להם להתמודד עם המחלוקת המשפטית.

המשיב 1 טען בעיקר כי האב הוא בעל יכולת כלכלית לא מבוטלת; לא הוכיח כי אין ביכולתו להסתייע בהוריו, בבני משפחתו או בסביבתו; לא הציג תדפיסים של קרנות גמל או השתלמות; ולא הבהיר כיצד ידו משגת לממן הליכים משפטיים.

שני הצדדים טענו גם לסיכויי ההליך.

לאחר שנתתי דעתי לטענות שני הצדדים, עיינתי במסמכים שצירפו המערערים, ואיזנתי בין מכלול השיקולים, לרבות פערי הכוחות בין הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה. אכן, נסיבות ההליך ונסיבות חייהם של המערערים אינן פשוטות. אולם מהמסמכים שצירפו המערערים עולה כי אביהם אינו נעדר יכולת כלכלית. כך, משכורתו גבוהה יחסית ובדפי חשבון הבנק קיימות העברות כספים שלא הוסברו בסכומים שאינם נמוכים. היתרה המצויה בחשבון (נכון לתאריך הפעולה האחרונה הרשומה בהם ומועד הפקת דו"ח ריכוז היתרות) מספיקה לכסות חלק מהערובה הנדרשת. לא נעלמו מעיניי גם המסמכים שצירף המשיב 1 לתשובתו לשם הדגמת טענתו לגבי סיכויי ההליך.

במכלול השיקולים האמורים, המערערים יפקידו ערובה בסכום של 15,000 ש"ח, וזאת עד ליום 16.7.2023, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.