ע"א 4261/01 מדינת ישראל נ. יוסף אבו מלחם

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של נשיאת נשק ושל סחר בנשק. על פי הנטען בכתב האישום, נוצר קשר בין המשיב לבין אחד, מוחמד כבהא, המתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית. השניים נפגשו, וערכו ביניהם עסקת חליפין בכלי נשק. במסגרת העסקה, מסר המשיב לכבהא אקדח שהיה ברשותו, וקיבל מכבהא רובה אוטומטי בתמורה לאקדח, ובתמורה נוספת של 7,000 ש"ח. עם הגשת כתב האישום כנגד המשיב, עתרה המדינה, בבית המשפט המחוזי בחיפה, להורות על מעצרו של המשיב עד תום משפטו. בית המשפט לא נעתר לבקשה, וכנגד החלטתו זו מופנה ערר המדינה.

בהחלטתו המנומקת, קובע בית המשפט המחוזי, כי ניתן למצוא ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו. בית המשפט המחוזי אף קובע, כי העבירות הללו מקימות חזקת מסוכנות. ואכן כך הדבר, משהמדובר בעבירות המנויות בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו1996-. בית המשפט גם קובע, כי קמה, בעניינו של המשיב, עילת מעצר, אך הוא סבור, כי העצמה של הראיות, העומדות לחובת המשיב, אינה מצדיקה מעצר בפועל. בקביעתו זו יצא בית המשפט המחוזי מן ההנחה, כי עיקר הראיות שהתביעה סומכת עליהן, הן ההודעות שנגבו מפי כבהא. כבהא מסר גרסאות שונות, ורק בשלב מסוים הפליל את המשיב כמי שהיה שותפו לעסקת הסחר בנשק. כיוון שכך, סבר בית המשפט המחוזי כי אין זה בטוח לסמוך, בשלב זה, על העדות הזו, וכי יש בה אך כדי להקים תשתית ראייתית ברמה הטכנית, אך לא בעצמה שתצדיק מעצר עד תום המשפט.

לכך אין אני יכול להסכים. התביעה אינה סומכת על עדותו של כבהא בלבד, וספק אם ניתן להגדירה כעיקר הראיות. שכן אין מקור לומר כי עדות זו עומדת במרכז התשתית הראייתית. לחובת המשיב עומדים דברי וידוי שהשמיע בפני סוכנים סמויים של המשטרה, ובהם פרטים של מי שמסר לו את הרובה האוטומטי, ולחובתו עומדת גם הצעה שבאה מטעם המשיב, באמצעות סניגורו, לפיה ימסור את הנשק שברשותו, ובלבד שישוחרר ממעצרו. בכל אלה די, בשלב הזה של המשפט, כדי להניח תשתית ראייתית המקימה עילת מעצר ממש. העבירה המיוחסת למשיב היא עבירה חמורה. החשש מפני שחרורו עוד בטרם נמצא הנשק האוטומטי שרכש לכאורה, אינו חשש מופרך, ובנסיבות אלה, ספק אם ניתן לסמוך על התנהגותו של המשיב, אם ישוחרר לחלופת מעצר בדרך שנקבעה בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערר מתקבל, והמשיב ייעצר עד תום משפטו, בת"פ 194/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה.