ע"א 4299/10 יעקב עובדיה נ. יעקב צדוק

הערעור שבכותרת הוגש ביום 6.6.2010 והוא מופנה כנגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 8.3.2010. המשיב 3 (שהוא גם המערער שכנגד) הגיש בקשה לסילוק הערעור על-הסף בשל איחור בהגשתו. לדבריו, פסק-הדין של בית המשפט המחוזי הומצא לבאי כוח הצדדים ימים ספורים לאחר שניתן, ומכאן הספק שמביע המשיב 3 באשר לטענת המערער כי בא-כוחו הקודם התוודע לפסק-הדין רק בתאריך 19.4.2010. המשיב 3 מציין כי לא צורפה כל אסמכתא – כגון אישור מסירה או תצהיר – התומכת בטענת המערער לגבי המועד שבו נודע לבא-כוחו הקודם על פסק-הדין. בתגובה לבקשה לסילוק על-הסף שב המערער וטוען – תוך צירוף תצהיר של בא-כוחו הקודם – כי פסק-הדין מעולם לא הומצא כדין לעורך-הדין, וכי זה האחרון התוודע לפסק-הדין ביום 19.4.2010, בעקבות שיחה עם עורך-דין אחר. ואכן, מבדיקת המזכירות של בית משפט זה מול מזכירות בית המשפט המחוזי עולה כי פסק-הדין לא הומצא כדין למערער (ככל הנראה בשל תקלה).

בנסיבות אלה כולן אין מקום לסילוק הערעור על-הסף. יצוין, כי טענת המערער בדבר המועד שבו נודע לבא-כוחו הקודם על פסק-הדין (19.4.2010) נכללה במבוא להודעת הערעור, ובצדק טוען המערער כי היה באפשרותו של המשיב 3 להקדים לפנייה לבית המשפט בירור מול בא-כוח המערער.

המשיב 3 יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המערער בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪.