ע"א 4333/97 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יקותיאלי תמר

המערערת בתיק ע"א 5567/97 ( להלן: המערערת ) נפגעה בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי פסק לה פיצויים בגין נזקיה בתאונה זו, אותם חויבה מנורה, חברה לביטוח בע"מ ( להלן: המשיבה ) לשלם לה. בפנינו ערעורים של המשיבה (בתיק ע"א 4333/97) ושל המערערת (בתיק ע"א 5567/97) על סכום הפיצויים שנפסק למערערת.

התאונה בה נפגעה המערערת ארעה ביום 7.2.90. החל מ29.11.91- עוסקת המערערת בעריכת דין. למערערת נגרמה נכות אורטופדית בשיעור 10% עקב פגיעה בקרסול ימין ובשל האפשרות של התפתחות בעתיד של ארטרוזה טראומטית. כן נקבעה לה נכות בתחום הנוירולוגי בשיעור 10%, אשר מתבטאת - על פי חוות הדעת - בכאבי ראש, עייפות וקשיי זכרון. בית המשפט המחוזי הטיל ספק בקיום פגיעה של ממש בזכרון, או בכך שהמערערת סובלת מעייפות שלא כתוצאה מהעבודה הרבה שהיא עובדת משבע בבוקר עד שמונה בערב. למערערת נגרמה גם נכות בשיעור 2% בתחום הכירורגיה הפלסטית.

בהתייחסו לעובדות המקרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפגיעה בתפקודה אינה עולה על 10%. בהתחשב בנתון זה, ובכך שהמערערת עובדת כעורכת דין במשרדו של אביה, ושכרה נקבע על ידו בהתאם לשיקול דעתו, ובין היתר בהתחשב בשיקולי מס, הגיע בית המשפט למסקנה שסכום הפיצויים בגין הפסד השתכרות בעבר ובגין הפסד כושר השתכרות בעתיד יקבע בדרך אומדן גלובלי, ופסק למערערת בגין הפסדים אלה את הסכום של 280,000 ש"ח. ערעורי בעלי הדין מתמקדים בסכום זה, כשלטענת המשיבה הוא גבוה מידי ולטענת המערערת נמוך מידי.

בראיה כוללת של נסיבות המקרה, נראה לנו הסכום שנפסק כנוטה במידה מסויימת לצד הגבוה. עם זאת, הננו סבורים שאין המדובר בסטיה מהסכום הסביר אשר תצדיק התערבות של ערכאת הערעור. מטעם זה, דין שני הערעורים להדחות - וכך אנו מחליטים.

בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו.