ע"א 4341/06 עז' המנוח מוסא חליל חאג' נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשה לפטור מעירבון בסך 25,000 ₪ הנדרש במסגרת ההליך שבכותרת, הפחתתו או המרתו בערבותם של שני ערבים. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.4.06 (להלן: "פסק הדין"), לפיו נדחתה תביעתו של המבקש - עזבון המנוח מוסא חליל חאג' - לתיקון רישום הסדר קרקעות הכפר נחף שנערך בין השנים 1952-1959, באופן שבמקום המשיב ירשם המבקש. המבקש טען, כי בזמן שנערך הסדר הקרקעות שהה במאסר, ומשום כך נבצר ממנו להגיש תביעת זכויות לחלקת אדמה מסוימת בכפר נחף. כמו כן טען המבקש כי רישום הבעלות בחלקה המסוימת על שם המשיב הושג תוך מרמה והצגת מצגי שווא בפני פקיד ההסדר. בפסק הדין נקבע, כי מאסרו של המבקש למשך 18 חודשים לא מנע ממנו אפשרות הגשת תביעה לפקיד ההסדר בגין זכויותיו הנטענות בחלקה המסוימת, מאחר והליכי הסדר הקרקעות נמשכו שבע שנים והתנהלו באופן גלוי. כמו כן נקבע כי אין כל בסיס לטענת המרמה שנטענה על-ידי המבקש. מכאן הערעור.

2.שלושת נציגי המבקש (להלן: "המבקשים"), שהינם אחים, טוענים כי מצבם הכלכלי בכי רע ואינו מאפשר גיוס סכום הערבון הנדרש. לטענתם, סיכויי ההליך טובים שכן טעה בית המשפט קמא, בין היתר, בקביעת משקלן של ראיות שהובאו בפניו ובקביעת משך הזמן בו התנהלו הליכי הסדר הקרקעות בכפר נחף. בהחלטתי מיום 11.6.06 הורתי כי המבקשים ישלימו את בקשתם תוך התייחסות מלאה למצבם הכלכלי. בתגובתם המשלימה מיום 2.7.06 טוענים המבקשים כי הינם מובטלים אשר הכנסתם היחידה של כל אחד מהם אינה עולה על 2,300 ₪ לחודש. מקור הכנסתם בגמלת הבטחת הכנסה, נוסף על קצבאות שונות כגון קצבת ילדים או קצבת נכות. הכנסה זו משמשת אותם לפרנסת משפחותיהם ולטיפולים רפואיים שונים שנדרשים לבני משפחתם. המבקשים טוענים לגופו של ההליך, כי תביעתם מבוססת מבחינה עובדתית ומשפטית. לפיכך מבקשים הם פטור מהפקדת ערבון על חלופותיו כאמור לעיל.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי ההליך קלושים, שכן המבקשים מבקשים לתקן הסדר קרקעות שהסתיים לפני למעלה מארבעים שנה, בהתבססם על טענות עובדתיות אשר נדחו כולן על-ידי בית המשפט קמא. ביטוי לסיכוים הקלושים של ההליך נמצא גם בהחלטת בית משפט זה ברע"א 6221/05. המשיב טוען עוד כי בעניין הנדון התנהלו מספר הליכי ביניים אשר במסגרתם, ובמסגרת פסק הדין, נפסקו לטובת המשיב הוצאות בסך כולל של 25,000 ₪. לטענת המשיב, הוצאות אלו לא שולמו עד לעת הזו, על אף שבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות נדחתה בבית המשפט קמא ביום 18.6.06. לאור כל זאת טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה דנן.

4.לאחר עיון בחומר שלפני וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. בקשתם של המבקשים אינה מלמדת די הצורך על מצבם הכלכלי, שכן לא הציגו תמונה מלאה של מצבם הכלכלי, לרבות קיומם של פקדונות, רכוש או הכנסות נוספות. בנוסף לא שללו את אפשרותם להסתייע במעגל הקרובים להם לצורך הפקדת הסכום הנדרש כערבון. כעולה מן החומר שבפני, יש די בידי המבקשים כדי לממן ייצוג משפטי בהליכים אשר ניהלו עד כה. המדובר במספר מבקשים ולא באדם יחיד, נתון שיש לו משקל. בנוסף, העובדה שהמבקשים טרם שילמו את מלוא הוצאות שנפסקו כנגדם, מעניקה יתר חשיבות לעירבון בהליך זה, שכן קיים חשש כי המבקשים ישובו ולא ישלמו הוצאות שייפסקו כנגדם, אם יפסקו, תוך שהם גורמים למשיב להוצאות. מעבר לזאת, אף מבקשת המבקשים לא עולים סיכויי הליך טובים, שכן טענותיהם של המבקשים נדחו לגופו של עניין בבית המשפט קמא מאחר ולא נמצא כל בסיס לטענת המרמה, וכן מאחר והמבקש לא היה נתון במאסר ברוב המוחלט של התקופה בה יכול היה לתבוע את זכויותיו בחלקה המסוימת במסגרת הסדר הקרקעות. השגות המבקשים על קביעות אלו שבעובדה אינן נראות ממשיות. לפיכך, שוכנעתי שלא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה למתן פטור מהפקדת ערבון או הפחתת סכום הערבון. כמו כן שוכנעתי כי אין לקבל את הצעתם של המבקשים להמיר את הערבון הנדרש בערבותם של שני ערבים. על פי תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, היינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, ובלבד שתהא זמינה ויעילה. בענייננו לא פרשו המבקשים תשתית מספקת, אשר תאפשר לקבוע כי הערבות החלופית שהציעו יכולה להבטיח את הוצאות המשיבים כיאות.

5.התוצאה היא כי הבקשה נדחית. עירבון בסך 25,000 ₪ יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו . בהעדר הפקדה כנדרש, ירשם ההליך שבכותרת לדחיה בלא התראה נוספת.