פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4351/07 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המערערת:
פוליבה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רחמים רפאולב
2. אילן פוליבה
3. אהרון פוליבה
4. עו"ד פסי מואיז
5. עו"ד אברהם פסי
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
לפני בקשה מטעם המשיב למתן ארכה להגשת ערעור או ערעור שכנגד עד ליום 30.8.07.
1.
ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל באופן חלקי תביעת נזיקין שהוגשה על ידי המשיב בגין נקיטת הליך של ביצוע פקודת מאסר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. פסק הדין ניתן ביום 11.4.07. ביום 17.5.07 הוגש ערעור על ידי המערערת. לטענת ב"כ המשיב, פסק הדין הומצא לה ביום 16.4.07. הבקשה שלפני הוגשה ביום 5.6.07. לטענת ב"כ המשיב, המשיב שקל להגיש ערעור מטעמו, אולם הוא מצוי בחופשת מחלה. עוד נטען על ידה כי בטרם חלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, היא שלחה בקשה למתן ארכה לב"כ המערערת, אולם נמסר לה כי הוא בחופשה וישוב רק ביום 29.5.07. ביום 29.5.07 נשלחה הבקשה מטעמה שוב לב"כ המערערת והוא הודיע לה כי הוא רק שב מן החופשה וכי ישיב בהקדם לבקשתה. רק ביום 4.6.07 התקבלה תגובתו לפיה הוא מתנגד לבקשה. בקשתה היא, כי המועד להגשת ערעור או ערעור שכנגד ידחה עד ליום 30.8.07. המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, המועד להגשת ערעור חלף זה מכבר. עוד נטען על ידה כי לא ברור הקשר בין מצבו הרפואי של המשיב לצורך במתן ארכה להגשת ערעור או ערעור שכנגד. בנסיבות אלה, טוען ב"כ המערערת כי אין הוא יכול להסכים לבקשה, אולם הוא מותיר את העניין לשקול דעת בית המשפט.
2.
אקדים ואבהיר, כי בעוד הבקשה למתן ארכה להגשת ערעור שכנגד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשתו (זאת, שכן המועד להגשת ערעור שכנגד מתחיל רק כאשר המשיב יודע כי הופקד ערבון בתיק בית המשפט, ובענייננו, רק ביום 7.6.07 הופקד ערבון), הבקשה למתן ארכה להגשת ערעור הוגשה לאחר שחלף המועד לכך. אבחון אפוא תחילה האם יש מקום לדחות את הבקשה למתן ארכה להגשת ערעור מהטעם שהיא הוגשה באיחור.
בנסיבות העניין, איני סבורה שיש לדחות את הבקשה רק מטעם זה. בבית משפט זה תלוי ועומד ממילא הליך ערעורי ביחס לפסק דינה של הערכאה הדיונית. במצב זה הוכר בפסיקה לא אחת קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה. יובהר, כי אין המערערת טוענת כי היענות לבקשה שבפניי עלולה ליצור הרחבה יתרה של חזית ההתדיינות. לכך מצטרפת העובדה כי ב"כ המשיב יידעה את ב"כ המערערת, בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, על כוונתה להשיג על פסק הדין ובכך יש כדי להפחית את עוצמת הפגיעה בצפיות המערערת
לסופיות הדיון (ראו: רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , תק-על 2002(1), 746). מטעמים אלה, אין לחסום את דרכו של המשיב מלהגיש ערעור על פסק הדין.
שאלה אחרת היא, האם מוצדק להיעתר לבקשת ב"כ המשיב למתן ארכה להגשת הערעור עד ליום 1.8.07. לעניין זה, נטען כאמור, כי המשיב מצוי בחופשת מחלה. לבקשה אמנם צורפו אישורים רפואיים בנוגע למצבו הבריאותי של המשיב, אולם לא ניתן להבין מהם מהו מצבו של המשיב לאשורו והאם מצבו זה מונע ממנו לטפל בענייניו באופן המצדיק מתן ארכה. במצב דברים זה, לא מצאתי כי קיים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה. התוצאה היא, שהבקשה למתן ארכה עד ליום 1.8.09 נדחית. המשיב יגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. המועד להגשת ערעור שכנגד טרם חלף ולפיכך יוגש הליך זה בהתאם למועדים הקבועים בדין.
ניתנה היום, כ"ז בסיון
תשס"ז (13.6.2007).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת