ע"א 4356/08 משה אלדר נ. רפאל הלברטל

1.

לפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון בסך 25,000 ₪

שנקבע בהליך שבכותרת או לחלופין להפחתתו. עניינו של ההליך בערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.3.08 (מפי כב' השופט מ' רביד), במסגרתו נדחתה תביעתו של המערער כנגד המשיבים, בשל אי הפקדת עירבון. תביעת המערער בבית המשפט קמא, עניינה בטענתו כי עומדת לזכותו אופציה לרכישת 40% מהזכויות בדירה בירושלים, וכן כי יש לאפשר לו לממשה. בית המשפט קמא קבע כי מאחר והמערער לא הפקיד את העירבון בסך 7,000 ₪ שנקבע באותו הליך, במועד שנקבע לשם כך, וזאת למרות שניתנה לו הארכת מועד לשם כך, אין המערער יכול להגיש בקשה למחיקת ההליך ודין תביעתו להידחות. בשל ריבוי ההליכים עד למתן פסק הדין, חויב המערער בהוצאות המשיבים בסך כולל של 17,000 ₪.

2.

המערער טוען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו הפקדת העירבון שנקבע, וכן כי סיכויי ההליך טובים. לשם הוכחת טענתו בדבר מצבו הכלכלי צירף המערער מכתב מעו"ד אליו הופנה על ידי הלשכה לסיוע משפטי לצורך פתיחת הליכי פשיטת רגל; מכתב מהמוסד לביטוח לאומי בו נדחתה תביעתו לגימלה להבטחת הכנסה; ותדפיס פעולות (מסוף חודש אוגוסט 2007 ועד תחילת חודש אפריל 2008) מחשבון העו"ש שלו בבנק אגוד.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המערער טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאה הקודמת, כמו גם ב-5 הליכים נוספים שנוהלו ביניהם, ואף הודיע בבקשתו כי החל בהליכים להכרזתו כפושט רגל. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה אינה משקפת את מצבו הכלכלי האמיתי של המערער, שכן לא פורט בה על מצבו התעסוקתי ולא הוצהר במסגרתה כי אין בבעלותו נכסים או זכויות באמצעים כספיים אחרים, לרבות ניירות ערך, פיקדונות וכו'. בנוסף, טוענים המשיבים כי לאור

הצהרת המערער בבית המשפט קמא כי אין לו בעיה כספית להפקיד את העירבון שנקבע באותו ההליך, וכפי שמשתמע מעצם התובענה נשוא ההליך שבכותרת, שקבלתה תדרוש מהמערער לשלם סכומים ניכרים, כמו גם מכך שהליכיו המשפטיים הרבים התנהלו באמצעות עורכי דין פרטיים ממיטב משרדי עורכי הדין, המערער אינו יכול לטעון עוד להעדר אמצעים להפקדת עירבון. לבסוף, טוענים המשיבים כי סיכויי ההליך נמוכים, ומבקשים לחייב את המערער בהוצאות בגין בקשה זו.

4.

בתשובתו לתגובת המשיבים דוחה המערער את טענותיהם. הוא שב וחוזר על הטענות שהעלה במסגרת בקשתו הראשונית ומוסיף, כי הוא מזה חודשים שהוא מובטל ומסתייע באחיו על מנת להתקיים. עוד טוען המערער כי הדירה שבבעלותו נמכרה במסגרת כינוס נכסים, וכן כי את הכסף לצורך רכישת זכויותיו בנכס נשוא הליך זה התכוון לגייס על ידי נטילת משכנתא, בעזרת אחיו. בנוסף, המערער טוען כי הבקשה שהגיש להכריז עליו כפושט רגל באה עקב חובות רבים העומדים כנגדו.

5.

לאחר עיון בחומר שהובא לפני, ובטענות בעלי הדין, באתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות ואילו דין הבקשה להפחתת הערבון להתקבל. על המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים, חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. בענייננו מוטל על המערער נטל מוגבר באשר טרם שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך דלמטה ובהליכים אחרים בהם היה מעורב. בנטל זה לא עמד המערער, שכן לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי, והאם באפשרותו להיעזר במשפחתו לשם הפקדת העירבון. גם בכך שהמערער סבור כי יהיה ביכולתו להשיג את הסכומים הנדרשים לרכישת זכויותיו בנכס האמור, יש בכדי להוביל למסקנתי לעיל. זאת ועוד: אף אם אניח, מבלי להכריע בדבר, כי המערער הוכיח דלות כלכלית, הרי שסיכויי ההליך אינם טובים. בית משפט קמא דחה את תביעת המערער רק לאחר שהעניק לו, לפנים משורת הדין מספר הזדמנויות לתקן את כתב תביעתו ולהפקיד עירבון. במצב דברים זה, היה על המערער להראות כי קיימת סיבה מספקת לאי הפקדת העירבון בהליך דלמטה, אולם הוא לא עשה כן.

6.

מעבר לנדרש אוסיף, כי המערער טען אמנם כי במסגרת הליכי הוצל"פ שמתנהלים בין הצדדים, עוקלה לטובת המשיבים דירה אשר מחציתה בבעלותו. מכך, לטענתו, שיש למשיבים ממה להיפרע ממנו ואין צורך בעירבון לשם כך. אין בידי לקבל טענה ולו בשל כך שהמערער לא צירף כל אסמכתא המוכיחה קיומה של הדירה האמורה, הבעלות בה והעיקול שלטענתו התבצע לגביה.

7.

התוצאה היא כי דין הבקשה לפטור מערבון להידחות. אין גם יסוד להפחתת הערבון בשל אותם הטעמים. עם זאת, ברי משווי ההליך שלפני ומהותו, כי סכום הערבון שנקבע לשם קיום ערעור זה נקבע על הצד הגבוה ואשר על כן יש להעמידו על סך של 15,000 ₪. על המערער להפקיד את העירבון בסך זה תוך 10 ימים מעת המצאת החלטתי זו. בהעדר הפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.