ע"א 4364/98 עדיאל דדוש נ. חברת נ.ב. שיווק אלבומים בע"מ

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט בנאי) דחה תביעתו של קטין שנפגע בעינו כתוצאה ממשחק הקרוי "פוגים" כשדיסקית מחומר פלסטי קשיח, קלת משקל, בקוטר של 4 ס"מ ובעובי של 3 מ"מ, אותה השליך תוך כדי משחק, נשברה וחלק ממנה פגע בעינו של הקטין.

התביעה הושתתה על רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועל חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם1980- (להלן: החוק).

לאחר שעיינו בטענות ב"כ הצדדים ונתנו דעתנו להשלמת טיעוניהם בעל-פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא מצאנו - כפי שסבר גם בית משפט קמא - כי בנסיבות העניין יש להחיל את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" על פי פקודת הנזיקין, באשר לא נתקיימו לפחות שנים משלושת תנאיו. החפץ לא היה בשליטת המשיבים בעת האירוע, ועצם העובדה שנשברה הדיסקית אינה מצביעה יותר על קיום רשלנות מאשר על היעדרה. באשר לחוק האחריות למוצרים פגומים, היות והמשיבים מסרו למערערים פרטים שעל פיהם יכלו הם לאתר את שם יצרן המשחק הנדון ואת המען המלא של מקום עסקו, הרי שהמשיבים, שהם המשווקים - ספקים של המשחק, פטורים מאחריות על-פי סעיף 2(ג) לחוק. אין בעובדה שהמשיבים ביקשו למחוק - משיקולים שונים - את הודעת צד ג' שהגישו נגד היצרן, כדי להטיל עליהם את האחריות וכדי לשנות מן העובדה שהם הצביעו על שמו של יצרן המשחק, אף שהיצרן הכחיש זאת בכתב הגנתו. על פי נסיבות המקרה, כפי שנקבעו בערכאה הראשונה, לא קמה החזקה שבסעיף 3(ב) לחוק. לפיכך, הנטל נותר על כתפי המערערים להוכיח כי המשיבים התרשלו, והם לא עמדו בו. אין ראיות - לרבות עדות מומחה - המוכיחות כי דיסקית כזו צריכה להיות עשויה מחומר בלתי שביר, מה גם שבית משפט קמא קבע, כעובדה מפי המערער 1, שהדיסקית היתה סדוקה קודם שנזרקה על הריצפה. אין תקן הקובע כי צעצועים מסוג זה צריכים להיות מיוצרים מחומר בלתי שביר ואין ראיה לכך שיש להעמיד דרישה כזו בפני יצרן או ספק.

סוף דבר, לא מצאנו כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את תביעת המערערים.

אשר על כן, הערעור נדחה, ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.