ע"א 4399/97 הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ. צבי רז

1.ביום 16.7.1997 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. בהחלטת הרכב בית משפט זה מיום 19.7.01 נתבקשו הצדדים לבחון את עמדתם לאור ההלכות שנתקבלו בבג"ץ 2390/96 קרסיק ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד נה(2) 625 וע"א 5546/97 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אתא ואח' נ' הולצמן (טרם פורסם), ולנסות להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית המשפט.

2.ביום 29.10.01 הודיעה המערערת לבית המשפט כי היא מבקשת למחוק את הערעור ללא צו להוצאות. היא ציינה, כי הנסיון לפשרה לא צלח, אולם נוכח ההלכות החדשות שיצאו תחת ידיו של בית משפט זה, הרי שהמצב המשפטי נשתנה, עד כדי שלו היתה יודעת בשנת 1997 כי זהו מצב הדברים, היתה נמנעת מהגשת הערעור. כן טענה, כי נוכח הנסיבות המיוחדות והחסכון בזמן השיפוטי, מן הראוי להימנע מהטלת הוצאות.

3.בתגובת המשיבים, מיום 28.10.01 הודיעו המשיבים כי הם מסכימים לדחיית הערעור ולא רק למחיקתו. לטענתם, גם טרם צאת ההלכות החדשות של בית משפט זה כאמור, לא היה בסיס לערעור. זאת ועוד, המשיבים שילמו שכ"ט עו"ד בסכום נכבד, וחזרת המערערת מערעורה באה בשלב מאוחר מאוד של ההליך, לאחר שהושלמו טיעוני הצדדים.

4.לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ובטענות הצדדים לעניין זה, נחה דעתנו כי דין הערעור להימחק. אכן, אף המשיבים הסכימו למעשה למחיקת הערעור, כאשר עיקר בקשתם אינה סבה סביב הצורך בדחיית הערעור דווקא, אלא בשאלת חיובה של המערערת בהוצאות. בנסיבות אלה, הערעור ימחק. אשר לשאלת חיובה של המערערת בהוצאות, הרי שזו תידון בפני כב' הרשם של בית משפט זה.