ע"א 4417/22אבראהים דיאב נ. יוסף אעמר

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' דגן ) מיום 31.3.2022 בת"א 15632-09-19 ות"א 29497-08-20.

1.

בקליפת האגוז, במוקד הסכסוך בין הצדדים זכויות במקרקעין המצויים בעיר טמרה (להלן: הזכויות ו- המקרקעין ). הזכויות רשומות בפנקס הזכויות על שמו של המבקש, אולם רשומה עליהן הערת אזהרה לטובת המשיב בגין התחייבות לעשות עסקה. ביום 8.9.2019 הגיש המבקש תביעה נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בה טען כי הערת האזהרה נרשמה בהתבסס על הסכם שעליו מעולם לא חתם (להלן: ההסכם ). הוא טען כי זכויותיו במקרקעין נגזלו ממנו באמצעות זיוף חתימתו ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול רישום ההערה. ביום 13.8.2020 הגיש המשיב תביעה מצדו נגד המבקש, בה טען כי המבקש מכר לו את זכויותיו במקרקעין במסגרת ההסכם ועל כן ביקש כי בית המשפט יורה כי הוא בעליהם.

2.

ביום 31.3.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט שדן במאוחד בשתי התביעות. בית המשפט דחה את תביעת המבקש וקיבל את תביעת המשיב בקבעו כי המבקש אכן חתם על ההסכם ועל בקשה לרישום הערת האזהרה לטובת המשיב, ומשכך יש לאכוף את ההסכם.

3.

המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור עליו לבית משפט זה, ובצדו את הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, בין היתר בשים לב לבקשתו להגשת ראיות חדשות בערעור אשר יש בהן כדי להוכיח כי מעולם לא חתם על ההסכם. עוד נטען כי ביצוע פסק הדין יסב לו נזקים חמורים. המבקש הוא אדם מבוגר שאינו בקו הבריאות, אשר קיבל את זכויותיו במקרקעין בירושה לפני שנים רבות. הוא השקיע רבות בבניית המבנה הניצב על המקרקעין. מעבר לקושי הרגשי הכרוך בהעברת הזכויות במקרקעין למשיב, הדבר עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, שכן קיים חשש שהמשיב יפעל למכירתם והערעור יהפוך לתיאורטי בלבד. מנגד, למשיב לא ייגרם כל נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.

המשיב מצדו סבור כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, סיכויי הערעור אפסיים שעה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס בין היתר על ממצאי עובדה וקביעות מהימנות שבהם אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. כמו כן, לא הוכח שעלול להיגרם למבקש נזק כלשהו. כלל טענותיו של המבקש בהקשר זה נטענו בעלמא, ללא כל בסיס, ומבלי שנתמכו בתצהיר. מנגד, למשיב נגרמו נזקים אדירים כתוצאה מהתנהלותו של המבקש המסרבל את ההליכים שבין הצדדים בחוסר תום לב מובהק ובניגוד לדין. בשולי תשובתו הוסיף המשיב כי נוכח החשש שהביע המערער בקשר למכירת המקרקעין על ידי המשיב לצדדים שלישיים, ניתן להסתפק בשלב זה בהתחייבותו שלא למכור את המקרקעין או לחלופין ברישום הערת אזהרה מתאימה.

5.

לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיב הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

6.

כלל הוא שאין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו, וכי בעל הדין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות זכייתו מבלי להמתין להכרעה בערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2114/22 ג'מל נ' רן פינגרר כונס הנכסים לנכס הפש"ר אריה לנדאו , פסקה 6 (4.5.2022); ע"א 3269/22 כהן נ' כונס הנכסים , פסקה 6 (13.6.2022)). על מנת לסטות מכלל זה, על המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 8965/21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (2.1.2022); ע"א 4427/22 המאגר הישראלי לביטוחי רכב – הפול נ' פלוני , פסקה 5 (10.8.2022)). בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אם כי למאזן הנוחות נתון מעמד בכורה (ע"א 1851/21 יצחקי נ' פלונית , פסקה 13 (21.7.2021); ע"א 2024/22 כהן נ' עו"ד יגאל ספרבר המנהל המיוחד לנכסי המערערים , פסקה 3 (26.6.2022)).

7.

בענייננו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מושתת בעיקרו על ממצאי עובדה ומהימנות, המבוססים על התרשמותו מעדי הצדדים ועל חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים, לפיה החתימה על ההסכם ועל הבקשה לרישום הערת האזהרה היא חתימתו של המבקש. בשים לב להיקף ההתערבות המצומצם של ערכאת הערעור בממצאים אלו (ע"א 4571/22 חביב נ' חביב , פסקה 17 (19.7.2022); ע"א 8880/13 וינשל נ' מדינת ישראל משרד הביטחון , פסקה 49 (30.8.2016)), על פניו המשוכה הניצבת לפני המבקש היא משמעותית. לכך מצטרפת העובדה שטענת המבקש כי סיכויי ערעורו גבוהים נשענת על ראיות חדשות שברצונו להגיש במסגרת הערעור, אך כידוע גם בעניין זה ניצבת לפניו משוכה לא פשוטה (ראו למשל: ע"א 6435/21 ברזילי נ' עיריית חדרה , פסקה 37 (1.8.2022); ע"א 4431/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 21 (3.10.2019)).

8.

בכל הנוגע למאזן הנוחות, ראשית ייאמר כי טענות המבקש בהקשר זה לא נתמכו בתצהיר כדבעי. אמנם צורף לבקשה לעיכוב ביצוע תצהיר מטעם המבקש, אולם אין בו כל הצהרה בדבר אמיתות העובדות הכלולות בבקשה. מכל מקום, בהינתן שמהבקשה עולה כי המבנה המצוי במקרקעין מהווה אך מחסן חקלאי המשמש לכל היותר את בני משפחתו של המבקש שלא למגוריהם הקבועים, יש רק לוודא כי לא תתאפשר מכירת הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים באופן שיאיין את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 3101/22 בטיטו נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ , פסקה 7 (16.6.2022); ע"א 3919/22 עיזבון המנוח עבד (עיד) מוחסן סעאידה ז"ל נ' עזבון המנוח עואד מוחסן כחילי סאעידה ז"ל , פסקאות 14-13 (8.8.2022)). המשיב בהגינותו לא חלק על חשש זה ואף ציין הוא נכון ליתן את התחייבותו שלא למכור את הזכויות במקרקעין לצדדים שלישיים.

9.

בנסיבות האמורות, סבורני כי בשקלול הכולל של הנסיבות אין מקום לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אולם זאת בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה המונע את העברת הזכויות לצדדים שלישיים עד להכרעה בערעור.

אין צו להוצאות.