ע"א 443/99 שוקרי סלאמה נ. נשיא מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר:

בשנת 1983 הורשע העותר בבית-המשפט הצבאי בלוד בעבירות של הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום מוות, חברות בהתאגדות אסורה ואימונים צבאיים, ונגזרו עליו 30 שנות מאסר.

בתאריך 8.10.98 החליט נשיא המדינה לדחות את בקשת החנינה שהגיש העותר, וכנגד החלטה זו הופנתה העתירה שבפנינו.

דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה קובע:

לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה.

בהחלטותיו של נשיא המדינה לגבי הקלה בעונשי מאסר הוא פועל "בתחום הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו". מכאן, שהוא חסין מפני כל פעולה משפטית בשל כך, לרבות מפני עתירה לבית-משפט זה. ראו בג"ץ 463,448,446,431,429,428/86 ברזילי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' , פ"ד מ(3) 505, בע' 556, 588-587.

הואיל ונשיא המדינה הינו המשיב היחיד לעתירה זו, והעתירה תוקפת ישירות את החלטתו, הרי שדינה, כאמור, להידחות על הסף.