ע"א 4447/96 בנק ישראל נ. רדיו אלחוט חברה למסחר שרות והפצה בע"מ

1.מבקשת 2 (קופת העובד הלאומי לאשראי וחסכון בנתניה) היא אגודה שיתופית, העוסקת במתן שירותים בנקאיים לחבריה (להלן - האגודה השיתופית). המשיבה, רדיו אלחוט חברה למסחר שרות והפצה בע"מ (להלן - רדיו-אלחוט), חברה באגודה השיתופית. בפסק-דין שניתן ביום 20.5.96 קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד"ר ג' קלינג) תובענה שהגישה רדיו-אלחוט נגד האגודה השיתופית ואחרים, והצהיר על זכותה של רדיו-אלחוט לעיין בפרוטוקולים של האגודה השיתופית, לרבות פרוטוקולים של ועד האגודה, מועצת האגודה וועדת הביקורת שלה. בית המשפט התנה את זכות העיון בכך שמן הפרוטוקולים שיומצאו לעיון רדיו-אלחוט יימחקו שמות לקוחותיה של האגודה השיתופית, וכן כל התייחסות לתוכנם של דו"חות הביקורת של בנק ישראל.

האגודה השיתופית לא השלימה עם פסק-הדין. בדומה לכך גם בנק ישראל, הוא מבקש 1 (להלן - בנק ישראל). משום כך הגישו בנק ישראל והאגודה השיתופית, כל אחד בנפרד, ערעור על פסק-הדין לבית משפט זה.

2.במעמד מתן פסק-הדין בבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה הביצוע של פסק-הדין יעוכב עד למתן פסק-דין בערעור, אם יוגש. עם זאת, נשמרה זכותה של רדיו-אלחוט לעתור לבית המשפט המחוזי ולבקש את הסרת עיכוב הביצוע, במקרה שבו "תעלה לדיון בוועד של המשיבה מס' 1 [היא האגודה השיתופית] הצעה למכירת עסקי הבנק".

שנה וחצי לערך לאחר אותה החלטה מוסכמת התפרסמו בעיתונות ידיעות, לפיהן עומדת האגודה השיתופית למכור את עסקי הבנק שלה לתאגיד בנקאי אחר. בנוסף, הזמינה האגודה השיתופית את חבריה לאסיפה כללית יוצאת מן הכלל, בה ביקשה להביא את עסקת המכירה לאישור האסיפה. לאור התפתחות זו פנתה רדיו-אלחוט לבית המשפט המחוזי וביקשה, בין היתר, את ביטול ההחלטה על עיכוב הביצוע. בית המשפט קיים דיון בבקשה ביום 28.10.97. במהלך הדיון אישרה באת-כוחה של האגודה השיתופית כי מתנהלים מגעים, בעידוד בנק ישראל, למזג את עסקי הבנק של האגודה השיתופית עם בנק מסחרי; ואולם, כך הוסיפה, "אין הסכם למכירת הבנק... יש דיבורים עם קבוצת משקיעים". בהמשך לכך הצהירה באת-הכוח של האגודה השיתופית כי לעת עתה אין כוונה להביא לאישור האסיפה הכללית של האגודה הסכם למכירת עסקיה, אלא רק לדווח לאסיפה הכללית על המגעים המתנהלים, ולבקש אותה להסמיך את ועד האגודה להמשיך במשא ומתן עם קבוצת המשקיעים המתעניינת ברכישת העסקים.

אף-על-פי כן החליט בית המשפט לקבל את בקשת רדיו-אלחוט, ולבטל את עיכוב הביצוע של פסק-הדין. את הטעם לכך מצא בית המשפט בהעדר קיומו של נזק בלתי הפיך לאגודה השיתופית כתוצאה מביצועו המיידי של פסק-הדין, אפילו אם יבוטל לבסוף פסק-דין זה על ידי ערכאת הערעור. לדעת בית המשפט, יש בסייג שהוסף בפסק-הדין, המורה על מחיקתם מהפרוטוקולים של שמות הלקוחות ושל הקטעים המתייחסים לדו"חות הביקורת של בנק ישראל, כדי להבטיח מניעת כל נזק ללקוחות האגודה השיתופית, וממילא גם נזק לאגודה השיתופית עצמה. במעמד מתן ההחלטה המבטלת את עיכוב הביצוע הוארך, בהסכמת הצדדים, תוקפו של עיכוב הביצוע עד ליום 13.11.97, על מנת לאפשר לבנק ישראל ולאגודה השיתופית לפנות לבית המשפט העליון בענין זה. הם אכן פנו לבית משפט זה בבקשות לעיכוב ביצוע: בנק ישראל ביום 6.11.97, והאגודה השיתופית ביום 11.11.97. ביום 9.11.97 הארכתי את צו עיכוב הביצוע הארעי עד למתן החלטתי בבקשות אלה. קיבלתי את תגובת רדיו-אלחוט לבקשות, ושקלתי את האמור בה.

3.על פני הדברים נראה כי בפי בנק ישראל והאגודה השיתופית (להלן - המבקשים) טענות כבדות משקל בזכות עיכוב הביצוע. אכן, הסעד שנפסק בבית המשפט המחוזי לטובת רדיו-אלחוט הוא מסוג הסעדים שסירוב לעכב את ביצועם עלול לסכל את משמעות זכייתו של המערער בערעור. העילה העיקרית, המונחת בבסיס סירובם של המבקשים לאפשר לרדיו-אלחוט את העיון בפרוטוקולים, היא חובת הסודיות, בה מחוייב בדרך כלל תאגיד בנקאי כלפי לקוחותיו. המבקשים שבים וטוענים, שלא כפסיקת בית המשפט המחוזי, כי חובה זו חלה גם על תאגיד בנקאי שהוא אגודה שיתופית, וכי החובה תופר גם לאחר ששמות הלקוחות יימחקו מהפרוטוקולים. המבקשים נחלקים רק בטעם שהם נותנים לטענה זאת: האגודה השיתופית מנמקת את הדבר בכך שמדובר בבנק מקומי קטן, אשר חבריו מכירים זה את זה, ומסוגלים לזהות את הלקוח בו עוסק הפרוטוקול חרף מחיקת שמו. לעומתה, מטעים בנק ישראל כי חובת הסודיות נוגעת לא רק בחשיפת ענייניו של הלקוח, אלא גם בגילוי החלטות עסקיות של הבנק, העלול להביא לפגיעה ביציבותו הכלכלית של הבנק, וכתוצאה מכך גם לפגיעה בלקוחות. ואולם, בין לשיטה זו ובין לשיטה האחרת, טיבה של הפגיעה הנטענת בלקוחות, באגודה השיתופית או בשניהם, הוא מסוג כזה שדי בעיון חד פעמי בפרוטוקולים כדי לגרום את הנזק. במצב דברים זה, נראה כי לכאורה מתקיימת במקרה שבפנינו עילה לעיכוב הביצוע של פסק-דין, והיא חוסר האפשרות להשיב את המצב לקדמתו אם הערעור יתקבל. ראו ב"ש 839/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון , פ"ד מ(4) 126, 129; ב"ש 646/82 כהן נ' הלחמי , פ"ד לו(4) 15; ב"ש 894/85 מלחי יריחו בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ , פ"ד לט(3) 525, 531; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית - 1995), 860.

עם זאת, עדיין יש לזכור כי העילה שהוזכרה אינה מוחלטת. היא נדחית מפני האינטרסים של הצד שכנגד, אם יש ביכולתו להצביע על נזק בלתי הפיך, או לפחות נזק חמור במידה משמעותית, שייגרם לו כתוצאה מעיכוב הביצוע של פסק-הדין. ראו, למשל, בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון , פ"ד מה(5) 499, 504. אלא שרדיו-אלחוט, הן בבית המשפט המחוזי והן בתגובה שהגישה לי, לא הוכיחה נזק שכזה, ואף אינה טוענת לקיומו. רדיו-אלחוט טוענת אך זאת, שלמבקשים לא ייגרם כל נזק מביצועו לאלתר של פסק-הדין, לא כל-שכן נזק שאינו ניתן לתיקון. ואולם, רדיו-אלחוט אינה מבססת טענה זאת בצורה מספקת. היא מבקשת להוכיח אותה רק מתוך כך שעד היום לא משכו המפקידים את כספם שבידי האגודה השיתופית, חרף ידיעתם על מצבה של האגודה ועל קיומו של פסק-הדין המחייב את האגודה לגלות לרדיו-אלחוט פרוטוקולים מדיוניה. אך עובדה זו, אף בהנחה שהיא נכונה, עדיין אינה אומרת כי זכותם של הלקוחות לסודיות בנקאית, אם תוכר בפסק-הדין של בית משפט זה, לא תיפגע בצורה בלתי הפיכה כתוצאה מחשיפת הפרוטוקולים. אין בה גם תשובה מספקת לטענת בנק ישראל בדבר הפגיעה, שאינה ניתנת לתיקון, בעבודתם השוטפת של מוסדות האגודה ובאיתנותה הכלכלית כתוצאה ממתן זכות העיון בפרוטוקולים.

4.לכאורה, די במכלול הטעמים שפירטתי כדי להצדיק את עיכוב הביצוע של פסק-הדין. ואם אין די בהם, מצטרף אליהם טעם נוסף. הטעם נעוץ בעובדות שנתבררו לאחר הגשת הבקשה מטעם רדיו-אלחוט לבית המשפט המחוזי לביטול עיכוב הביצוע. כאמור, במהלך הדיון בבקשה זו התברר כי מכירת עסקיה של האגודה השיתופית היא עדיין בגדר שאיפה, שטרם קרמה עור וגידים. האגודה השיתופית אכן מעוניינת למכור את עסקיה, אך טרם נמצא הקונה. גם בנק ישראל, בבקשה המונחת לפני, מאשר (בסעיף 6) כי "גם כיום, אם כי יש מגעים עם משקיעים, לא הבשילו מגעים אלה לכדי הסכם". כזכור, בשעתו הסכים בא-כוחה של רדיו-אלחוט לכך שביצועו של פסק-הדין יעוכב כל עוד לא "תעלה לדיון בוועד של המשיבה מס' 1 [כלומר, האגודה השיתופית] הצעה למכירת עסקי הבנק". כעת מתברר כי לפחות בשלב הנוכחי לא קיימת הצעה לרכישת עסקיה של האגודה. ממילא, אין כוונה להביא את הנושא לדיון בוועד האגודה. במצב דברים דומה הסכימה רדיו-אלחוט, בפני בית המשפט המחוזי, לעיכוב הביצוע. אכן, כך ראוי גם במצב הדברים כיום. די בכך כדי לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעורים, אלא אם קודם לכן יחול שינוי במצב.

5.אשר על כן, אני מחליט לעכב את הביצוע של פסק-הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 20.5.96 בה"פ 912/95. ואולם, אם תקבל האגודה השיתופית הצעה ממשית לרכישת עסקיה, ותחפוץ להביא את ההצעה לאישור ועד האגודה או האסיפה הכללית שלה, יהיה עליה להודיע על כך לרדיו-אלחוט, באמצעות מכתב שיומצא ישירות לידי בא-כוחה של רדיו-אלחוט לפחות חודש ימים לפני הבאת ההצעה לדיון בוועד או באסיפה הכללית. אם כך יקרה, תעמוד לרדיו-אלחוט הזכות לעתור לבית משפט זה בבקשה לביטול ההחלטה על עיכוב הביצוע.

6.בהחלטתי מיום 9.11.97 העליתי את האפשרות להקדים את השמיעה של הערעורים שהגישו המבקשים. כעת, בעקבות החלטתי הנוכחית, התחזק בעיני הצורך בהחשת הדיון בערעורים אלה. לפיכך, מתבקשת מזכירות בית המשפט להעביר את ע"א 4447/96 וע"א 6698/96 למתן צו בדבר סיכומים בכתב, וכן לקבוע בערעורים אלה דיון משלים בעל-פה למועד מוקדם.