החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4455/11 מנשה לוי נ. כונס נכסים הרשמי

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · צירוף נושה להליך ערעור על הפטרבקשה לצירוף משיב לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעניין הפטר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשת המוסד לביטוח לאומי להצטרף כמשיב לערעור של חייב על הפטר שלא שחרר אותו מחוב מזונות. נקבע כי בנסיבות מסוימות ניתן לצרף נושה להליך ערעור גם אם לא היה צד בערכאה הדיונית, כאשר מהות הערעור מצדיקה זאת וצירוף אינו מכביד. הבקשה התקבלה והמוסד צורף כמשיב.

העובדות

המערער קיבל הפטר מבית המשפט המחוזי, אך ההפטר לא שחרר אותו מחוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי. המערער טוען כי חוב המזונות לא נכלל בגדרי ההפטר. המוסד לביטוח לאומי ביקש להצטרף כמשיב לערעור, והמערער מתנגד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת המוסד לביטוח לאומי להצטרף כמשיב להליך הערעור על ההפטר שניתן למערער, אף שלא היה בעל דין בערכאה הדיונית?

הלכות

  1. 1

    בנסיבות מסוימות עשויה לקום הצדקה לצירוף נושה להליך הערעור, גם אם לא היה בעל דין בערכאה הדיונית.

    ״בנסיבות מסוימות עשויה לקום הצדקה לצירוף נושה להליך הערעור, גם אם לא היה בעל-דין בערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    צירוף נושה כבעל דין רלוונטי ייעשה כאשר מהותו של הערעור מצדיקה זאת, וצירוף לא צפוי לגרום לסרבול ממשי, להכבדה שאין לה מקום או להרחבה של יריעת המחלוקת.

    ״במקרה שלפניי, סבורני כי המוסד לביטוח לאומי הוא בעל-דין רלוונטי נוכח מהותו של הערעור, וצירופו אף לא צפוי לגרום לסרבול ממשי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הפטר
  • חוב מזונות
  • המוסד לביטוח לאומי
  • ערעור
  • בעל דין רלוונטי
  • כונס נכסים רשמי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

4455/11 - ד'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערער:

מנשה לוי

נ ג ד

המשיב:

כונס נכסים הרשמי

בקשה לצירוף צד

החלטה

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבו ניתן הפטר למערער אך זאת מבלי לשחרר את המערער מחוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי. המערער מלין על אי-הכללתו של חוב המזונות בגדרי ההפטר. מונחת לפניי בקשתו של המוסד לביטוח לאומי לצרפו כמשיב בהליך (זאת בהמשך לטענה דומה שהעלה כונס הנכסים הרשמי). יצוין, כי המשיב 2 ביקש לראות בנימוקי הבקשה (המתפרסים על פחות משני עמודים) כתגובה לערעור גופו. המערער מצדו מתנגד לצירופו של המוסד לביטוח לאומי.

דין הבקשה להתקבל. אמת, בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין כי "הנושים [ובהם המוסד לביטוח לאומי – ג' ש'] לא התייצבו לישיבת היום". עם זאת, בנסיבות מסוימות עשויה לקום הצדקה לצירוף נושה להליך הערעור, גם אם לא היה בעל-דין בערכאה הדיונית (ראו והשוו ע"א 5428/06 סורוקה נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.11.2006)). במקרה שלפניי, סבורני כי המוסד לביטוח לאומי הוא בעל-דין רלוונטי נוכח מהותו של הערעור, וצירופו אף לא צפוי לגרום לסרבול ממשי, להכבדה שאין לה מקום או להרחבה של יריעת המחלוקת (ראו גם בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991)).

בנסיבות אלה ראיתי לנכון להיעתר לבקשה ולהורות על צירוף המוסד לביטוח לאומי כמשיב בערעור. המזכירות תעדכן בהתאם בתכנת ניהול תיקים. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.

ניתנה היום, כ"ב באב

תשע"א (22.8.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בנסיבות מסוימות עשויה לקום הצדקה לצירוף נושה להליך הערעור, גם אם לא היה בעל דין בערכאה הדיונית.
  2. 2צירוף נושה כבעל דין רלוונטי ייעשה כאשר מהותו של הערעור מצדיקה זאת, וצירוף לא צפוי לגרום לסרבול ממשי, להכבדה שאין לה מקום או להרחבה של יריעת המחלוקת.