פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
447/13
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. סלים בידס ז"ל
2. סביוני רשל להשקעות ופיננסים בע"מ
נ ג ד
המשיב:
האפוטרופוס לנכסי נפקדים
הוגש הליך
החלטה
בתיק זה התעוררה שאלת הסיווג הנכון – בקשת רשות ערעור או ערעור בזכות. שאלה זו הובאה להכרעתי.
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה המרצת פתיחה שעניינה, בתמצית, קביעת זכאותם של המבקשים לפיצוי לפי חוק נכסי נפקדים (פיצויים), התשל"ג-1973. יצוין כי ברקע הדברים עומדת תביעה לפיצוי שהגיש מר סלים בידס עוד בשנת 1981, וכי בשנת 1994, לפי טענת המבקשים, המחה מר בידס את זכותו למבקשת 2 (חברת סביוני רשל להשקעות ופיננסים בע"מ). עוד נטען בהמרצת הפתיחה כי מר בידס חתם על ייפוי-כוח בלתי-חוזר לעורך-דין, לפעול בשמו ולטפל בעניין הפיצויים. ייפוי-כוח זה "שורשר" במשך השנים ומצוי כיום בידי עורך-הדין דוד שמרון.
מר בידס ז"ל הלך לבית עולמו עוד קודם שהוגשה המרצת הפתיחה. בהמרצת הפתיחה נרשם שמם של המבקשים כך:
1.
סלים בידס ז"ל ת.ז 8046651 על פי ייפוי כוח בלתי חוזר.
2.
סביוני רשל להשקעות ופיננסים בע"מ ח.פ 511973588.
בהמרצת הפתיחה נכתב בין השאר, תחת הכותרת "מעמד המבקשים", כי התובענה מוגשת מכוח ייפוי-כוח בלתי-הדיר שהעניק מר בידס לבאי-כוחו, אשר מאפשר להם "... לפעול בשמו ולהמשיך לברר את התביעה אשר הוגשה על ידו".
בשלב מסוים הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה "להחלפת תובע". במסגרת הבקשה נטען כי יש להחליף את התובע 1 – הוא מר בידס ז"ל – בעורך-הדין דוד שמרון, המחזיק בייפוי-כוח בלתי-חוזר מאת מר בידס המסמיך אותו לפעול כשלוחו לצורך טיפול בתביעה.
ביום 4.12.2012 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לחילופי בעל-דין. ראשית קבע בית המשפט כי מכיוון שבעת פתיחת ההליך מר בידס כבר לא היה בין החיים, ומכיוון שאדם שנפטר אינו יכול לפתוח הליך משפטי, הרי שיש למחוק את מר בידס ז"ל מן התובענה. שנית נדרש בית המשפט לבקשה להחלפתו של מר בידס ז"ל בעורך-הדין שמרון. לעניין זה נפסק כי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), אינה מתאימה למקרה הנדון, זאת משום שמר בידס ז"ל נפטר עובר להגשת התובענה. עם זאת, בית המשפט בחן את הבקשה באספקלריה של תקנה 24 לתקנות, ולאחר שנדרש למהותה של השליחות הבלתי-הדירה, קבע כי אין בייפוי-הכוח כדי ליצור זכות מהותית-עצמאית, וכי הוא נועד לשמש אמצעי לביצוע המחאת זכויותיו של מר בידס ז"ל למבקשת 2. על רקע זה קבע בית המשפט כי צירופו של עורך-הדין שמרון כבעל דין בתובענה אינו נדרש. בית המשפט הבהיר כי אם יתברר בסיומו של ההליך כי המבקשת 2 זכאית לפיצויים מהמשיב – יוכל עורך-הדין שמרון לעשות שימוש בייפוי-הכוח לשם העברת הפיצויים לידיה; ואילו אם יתברר שהמבקשת 2 אינה זכאית לפיצויים – ממילא לא ייעשה כל שימוש בייפוי-הכוח. בית המשפט הוסיף ושלל את הטענה כי ייפוי-הכוח מקנה לעורך-הדין שמרון זכות עצמאית, בציינו בין היתר כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.
כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת. בכותרת הבקשה נרשם שמם של המבקשים כך:
1.
סלים בידס ז"ל ת.ז 8046651 על פי ייפוי כוח בלתי חוזר לעו"ד דוד שמרון
2.
סביוני רשל להשקעות ופיננסים בע"מ ח.פ 511973588
הגם שהוגש כאמור הליך של בקשת רשות ערעור, נטען כי יש מקום להסב את ההליך לערעור בזכות (לפי תקנה 410א לתקנות), זאת משום שהחלטתו של בית המשפט המחוזי למעשה כוללת בחובה הכרעה סופית בכל הנוגע ל"תביעה במסלול הישיר", קרי בשאלת זכותו הישירה של מר בידס ז"ל לפיצוי, ללא קשר לחוקיות המחאת הזכות למבקשת 2.
עיינתי בטענות הצדדים לעניין הסיווג, ובתיק גופו. ראוי לציין כבר בפתח הדברים, כי דילמת הסיווג במקרה זה אינה מנותקת מן השאלות המועלות בהליך לגופו, וכמובן אין מקום להכריע בשאלות אלה בשלב זה. זאת ועוד, התשובה לשאלת הסיווג אינה ברורה ופשוטה, ומדובר במצב דברים לא טיפוסי. משאמרתי זאת, אוסיף ואומר כי בסופו של יום מצאתי כי ראוי לסווג את ההליך כערעור בזכות.
לא אחת נקבע כי במקום שבו צד שלישי מבקש להצטרף להליך ובקשתו נדחית, נחשבת ההחלטה "פסק-הדין" בסוגיית ההצטרפות, והצד השלישי רשאי להשיג על ההחלטה בזכות (ע"א 3906/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע''מ (4.11.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי – מהדורה עשירית 96 (2009)). המשיב טוען כי בענייננו הבקשה להצטרף להליך לא הוגשה על-ידי עורך-הדין שמרון כי אם על-ידי המבקש 1 (שבשל פטירתו כלל אינו אישיות משפטית) ועל-ידי המבקשת 2 (שהינה בעלת-דין ולא צד שלישי). לפיכך סבור המשיב כי הערעור טעון רשות. לדידי, הדברים אינם כה חדים במקרה המיוחד שלפניי.
יש לזכור, כי מלכתחילה המרצת הפתיחה הוגשה על-ידי "סלים בידס ז"ל על-פי ייפוי כוח בלתי חוזר " (וכן על-ידי המבקשת 2), והובהר כי עורך-הדין שמרון פועל מתוקף ייפוי הכוח הבלתי-חוזר שבידיו. כלומר, בהמרצת הפתיחה הוסבר שעורך-הדין שמרון פועל בשמו של מר בידס ז"ל. כאשר התעורר הקושי הטמון בהגשת הליך בשמו של אדם שנפטר, הוגשה הבקשה לחילופי בעל-דין, שלהבנתי נועדה למעשה להפוך את המצב שבו עורך-הדין שמרון פועל "בשמו" של מר בידס, למצב שבו עורך-הדין שמרון "בא בנעליו" ומחליפו כבעל-דין. גם בקשה זו הוגשה על-ידי סלים בידס ז"ל "על-פי ייפוי כוח בלתי חוזר ". במצב דברים זה, קשה לומר כי מדובר במצב נקי שבו "הצד השלישי כלל לא ביקש להצטרף להליך ולא נטל חלק בבקשת הצירוף" (גורן,
בספרו הנ"ל , בעמ' 96). לכן גם אין תֵמה שבהחלטת בית המשפט המחוזי אמנם נכתב כי בקשת הצירוף הוגשה על-ידי "המבקשים", אך בה בעת בית המשפט התייחס לבקשה ככזו שבה מיופה הכוח (קרי עורך-דין שמרון) מבקש להצטרף להליך. לעניין זה ראו למשל תיאור הסוגיה שעל המדוכה בפתח ההחלטה:
... נוכח העובדה שאין אפשרות להגיש תביעה בשם אדם שנפטר, מבקש עתה לוי, כמיופה כוחו של ראובן שנפטר, להצטרף להמרצת הפתיחה כבעל דין חליפי במקומו . נשאלת השאלה: האם אמנם יכול לוי, מכוח ייפוי הכח הבלתי חוזר שניתן לו על ידי המנוח ראובן, לבוא בנעליו כבעל דין בהמרצת הפתיחה?
[ההדגשה הוספה – ג' ש']
ראו גם עמ' 8 להחלטת בית המשפט המחוזי ("לפיכך אדון להלן בבקשתו של עו"ד שמרון להצטרף כבעל דין נוסף...").
בסופו של יום, בית המשפט המחוזי מחק את בעל-הדין שהגיש את המרצת הפתיחה ("סלים בידס ז"ל על פי ייפוי כוח בלתי חוזר"), ובה-בעת שלל את צירופו של עורך-דין שמרון כבעל-דין. צעד דיוני זה הושתת על מסקנתו המשפטית של בית המשפט כי לא נתונה לעורך-הדין שמרון זכות תביעה מהותית-עצמאית, וכי ייפוי-הכוח הבלתי-חוזר יוכל לשמשו רק בכפוף לכך שיתברר בסיום ההליך המשפטי כי המבקשת 2 זכאית לפיצויים מאת המשיב. כאן המקום להדגיש, כי בהמרצת הפתיחה נטען בין היתר באשר לזכויותיו של מר בידס עצמו "הגלומות בייפוי הכוח הבלתי חוזר" (זאת בהתייחס לטענת המשיב בדבר היעדר אפשרות להמחות את הזכות לפיצוי למבקשת 2). הבקשה לצירופו של עורך-הדין שמרון נועדה – לגישת המבקשים – לשמר את "מסלול הזכות הישירה" של מר בידס ז"ל, המובחנת מן הזכות העצמאית הנטענת של המבקשת 2, אולם בית המשפט קמא לא קיבל גישה זו. כאן המקום להדגיש כי גם המשיב טוען לקיומה של זיקה ישירה בין סוגיית ההצטרפות לבין אחד הסעדים שהתבקשו בהמרצת הפתיחה, וראוי בהקשר זה לצטט מתשובתו לבקשת רשות הערעור:
יצוין, כי אחד הסעדים המרכזיים המבוקשים ע"י המבקשים, במסגרת המרצת הפתיחה שהוגשה בפני בית המשפט קמא, הינו הצהרה בדבר זכות תביעת פיצויים למנוח ובהתאם הצהרה בדבר זכות תביעה לפיצויים המועברת לעו"ד דוד שמרון הבא בנעליו של המנוח, זאת על סמן ייפוי כוח בלתי חוזר... עולה, אפוא, כי הבקשה בדבר החלפת תובע, הנסמכת על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, עשויה להוות 'מסלול עוקף' לאחד הסעדים המבוקשים בהליך המרכזי גופו...
לאור כל המקובץ, סבורני כי יש לסווג את ההליך כערעור בזכות.
המזכירות מתבקשת להסב את ההליך מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות. המבקשים ישלימו את האגרה תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). לאחר מכן יועבר התיק להמשך טיפול במסלול הרגיל של ערעור בזכות.
ניתנה היום, י"ח באב תשע"ג (25.7.2013).
גיא שני
ר ש ם