ע"א 448/99 פואז דעאס נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ביניש:

1.המערער הורשע בחמישה אישומים שיוחסו לו בכתב האישום, על-פי הודאתו. עיקר האישומים הם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מעשי זיוף בידי עובד ציבור (שותפתו לעבירה של המערער), קבלת דבר בנסיבות מחמירות ומתן שוחד.

המערער, יועץ מס, קשר קשר עם אחרים שהיו לקוחותיו, ועם עובדת במשרד פקיד השומה בכפר סבא (להלן: העובדת), כדי להונות את רשויות המס. במהלך ביצוע העבירות, נהגו המערער ושותפיו לעבירה, תוך מעילה באמון רשויות המס, להעביר לעצמם סכומי כסף נכבדים מכספים שנמסרו על-ידי לקוחותיו של המערער לצורך תשלום ניכויי מס במקור. העובדת היא שדאגה לאיפוס יתרות החוב של הלקוחות, או לזיכוי חשבונותיהם, אף שכלל לא הופקדו כספים בחשבונותיהם במס הכנסה.

2.בפרשה נשוא האישום השביעי שבכתב האישום, הורשע המערער על-פי הודאתו, בין היתר, בכך שנטל בשתי הזדמנויות שונות, שיקים של חברה לקוחה שלו, בסכום של 47,858 ש"ח בכל פעם, כתשלום עבור ניכויי מס במקור. המערער המיר את השיקים בדולרים, ובכל פעם קיבל סכום של 16,000$. מסכום זה מסר 8,000$ למנהל החברה הלקוחה, 4,000$ לעובדת, ואת היתרה נטל לעצמו. המערער הורשע בגין פרשה זו, בהונאת רשויות המס בסכום כולל של 198,000 ש"ח.

בפרשה נשוא האישום השמיני בכתב האישום, הורשע המערער בכך שהעביר בשבע הזדמנויות שונות שיקים של לקוחות המיועדים לתשלומי מס, ומסרם לעובדת להפקדה בחשבונותיה האישיים, ובחשבונות בני משפחתה. הסכום הכולל באישום זה היה כ- 13,000 ש"ח.

הפרשה נשוא האישום האחד-עשר, מתייחסת לקשר שקשר המערער עם העובדת ואדם אחר, להונות את רשויות המס, בכך שנטלו במשך תקופה שנמשכה למעלה משנתיים, שיקים ששולמו למשרדו בידי נישומים בתיקים שונים, בסכום כולל של 145,240 ש"ח. העובדת הפקידה את סכומי הכסף בתיקים של אנשים אחרים, ובין היתר, הפקידה ארבע הפקדות בתיקו של המערער, ועוד עשר הפקדות בתיקים של לקוחותיו. בגין מעשים אלה, הורשע המערער ביחד עם העובדת, בין היתר, גם בגניבה בידי עובד ציבור, ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

האישומים הנוספים בהם הורשע, אישומים שניים-עשר ושלושה-עשר, הם בגין מעשים נוספים מאותו סוג. האחד נוגע לסכום של 30,000 ש"ח שקיבל המערער משותפות ששימש יועץ מס שלה, ובאישום האחר הורשע על כי פעל לכך שמי שהיה מבקר הספרים והניכויים במשרד, יגרום לכך שנישומים מוכרים למערער, יקבלו החזרי מס שלא הגיעו להם. בדרך זו הוצאו החזרי מס בכזב בסכום כולל של למעלה מ- 80,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מאסר בפועל של שנה אחת, ושנה אחת מאסר על תנאי. על גזר דין זה, הוגש הערעור שלפנינו.

3.באי כוחו של המערער לא חסכו מאמץ כדי לשכנענו כי יש מקום להקל בעונשו. עיקר טיעונם התייחס לנסיבותיו האישיות של המערער. המערער היה יועץ מס במקצועו, וסיים לימודי ראיית חשבון במכללה למינהל. הוא היה בפריחה מקצועית. לאחר שנחשפו המעשים, נשבר מטה לחמו והוא סבל לא רק משבר כלכלי אלא גם משבר נפשי קשה. לטענת הסניגורים, המערער נטל את החלק העיקרי בחשיפת הפרשה, ואלמלא שיתוף הפעולה בחקירה, טוענים הם, ספק אם היתה הפרשה כולה נחשפת.

התביעה אינה חולקת על כך כי המערער שיתף פעולה עם חוקריו וסייע בחשיפת העובדות, אולם הוא החל לעשות כן רק עקב פניה של חברה אשר טענה כי שילמה למס הכנסה סכום כסף נכבד, ולא זוכתה בגינו. הבירור בעניין זה הוביל לחשבונו של המערער, ומאז ואילך הוא סייע בגילוי.

עוד טוענים הסניגורים כי העובדת שהורשעה היתה העבריינית העיקרית בפרשה זו, והיחס בין העונש שהוטל על המערער לבין העונש שהוטל עליה - שלושים ושלושה חודשי מאסר - מצדיק הקלה נוספת עימו.

התברר כי העונש אשר הוטל על המערערת, ואושר בבית משפט זה, הביא בחשבון שמצב בריאותה התדרדר ביותר, נתגלתה אצלה מחלת נפש לאחר חשיפת הפרשה, והיא נזקקה לטיפולים ואשפוזים. העונש אשר נגזר עליה הקל עימה באופן יחסי, רק בגלל הנסיבות יוצאות הדופן הקשורות במחלתה.

4.שקלנו את מכלול הנסיבות האישיות של המערער, אשר הובאו בפנינו בפירוט רב בתסקיר שירות המבחן. נתנו דעתנו לכל הקורות אותו מאז נתגלו העבירות; ניכר כי הוא אכן מתחרט על מעשיו, ומתקשה להתמודד עם תוצאותיהם. כל אלה היו גם לנגד עיני בית המשפט המחוזי שעה שהחליט לגזור את עונשו של המערער.

המעשים אשר בגינם הורשע המערער הם חמורים ביותר, הם השתרעו על-פני תקופה ממושכת, הם פגעו גם ברשויות המס וגם בלקוחותיו, וללא ספק הם פגעו באמון הציבור במערכות שלטון רגישות. אלמלא נסיבותיו האישיות, היה המערער ראוי לעונש כבד במידה משמעותית מזה שהוטל עליו. העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער, מבטא איזון ראוי בין חומרתם המופלגת של המעשים לבין נסיבותיו האישיות של המערער, ולפיכך לא ראינו להתערב בו.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ש ו פ ט ת

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט ע.ר. זועבי :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ד' ביניש