ע"א 4483/11 Homayon Antony Namvar נ. NADER &SONS LLC

לפניי בקשה להגדלת סכום העירבון שהופקד בערעור שבכותרת. הערעור מופנה נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבו נתקבלה בקשתן של המשיבות להכריז על פסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט בארצות-הברית כאכיף בישראל. המשיבות סבורות כי סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית - 40,000 ₪ - אינו מספיק וכי יש להגדילו כך שיעמוד על 250,000 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש לשנות את סכום העירבון שנקבע.

גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך; ודוק: מדובר באומדן בלבד – לא במדע מדויק (ראו בש"א 367/89 הול נ' דננברג , פ"ד מג(4) 186 (1989)). אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל ע"א 3897/08 שרון נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם, 1.12.2008)).

בענייננו, סכום העירבון אינו חורג מן הסביר ומן המקובל בשים לב למהות ההליך. טענתן של המשיבות כי המערער לא שילם את חובו ואת ההוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה במקרה זה שינוי גובה העירבון. אמנם, טענה מסוג זה עשויה להשליך על נכונותו של בית המשפט ליתן ליוזם ההליך פטור מעירבון, והיא גם עשויה "למשוך" את הערכת גובה העירבון הראוי אל הצד הגבוה של מתחם הסבירות. אולם, הפקדת העירבון בהליך ערעורי לא נועדה לשמש אמצעי לגביית חובות פסוקים או הוצאות שנפסקו בהליכים אחרים, אלא אך ורק להבטיח את הוצאות המשיב בערעור. בתיק שלפניי העירבון נועד להבטיח את ההוצאות של שתי משיבות המיוצגות יחדיו, ולאור זאת אין לומר כי סכום העירבון שנקבע הוא על הצד הנמוך – להיפך. ער אני לכך שהמערער אינו תושב הארץ, אך סבורני כי סכום העירבון מגלם כראוי גם נתון זה.

לאור האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את כלל הטענות מכאן ומכאן ונתתי דעתי לסכום ההוצאות שנפסק בערכאה המבררת, באתי למסקנה כי העירבון שנקבע בתיק זה מצוי במתחם הסבירות, ולפיכך אין עילה לשנותו. אשר על כן, הבקשה להגדלת סכום העירבון נדחית.

עם זאת יש מקום להתייחס כאן לעניין דיוני נוסף. מעיון בפסק-דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ובנימוקיה, עולה כי נימוקי הערעור פורטו יתר על המידה, בניגוד להוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן: התקנות ), ולאמות המידה שפורטו בבש"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (לא פורסם, 4.5.2007)), אשר לפיהן על כתב הערעור לפרט בצורה תמציתית את נימוקי הערעור. אציין כי אריכות יתר זו בולטת במיוחד נוכח טענותיו של המערער בעניין היקפו של ההליך, בתגובתו לבקשה להגדלת סכום העירבון.

לפיכך, ומכוח תקנה 417 לתקנות, תוחזר הודעת הערעור למערער, והוא יגיש הודעת ערעור מתוקנת. הודעת הערעור תהיה בהיקף של עד 22 עמודים, ברווח כפול, בגופן David

בגודל 12, והמרווח בין האותיות יהיה "רגיל". הודעת הערעור תוגש בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין).

בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.