ע"א 4483/99 יורוקום תקשורת סולולורית בע"מ נ. מדינת ישראל (אגף המכס והמע"

בין המבקשת לבין המשיבה נפלה מחלוקת באשר לסיווגן הראוי, לצורך תשלום מסים, של ערכות טלפון סלולרי שייבאה המבקשת, ואשר כללו בתוכן סוללה נוספת מלבד הסוללה הרגילה של הערכות (להלן: הסוללה הנוספת). ההבדל בין גישות הצדדים מתבטא בגובה סכום המס שחייבת המבקשת לשלם למשיבה (להלן: סכום המס העודף).

המבקשת הגישה כנגד המשיבה תובענה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו למתן סעד הצהרתי, ובגידרו ביקשה כי בית-המשפט המחוזי יצהיר כי ראוי לסווג את הסוללה הנוספת כחלק מערכות הטלפון הסלולרי, ולא כמצבר נפרד, כפי שסברה המשיבה שיש לעשות.

בית-המשפט המחוזי קיבל את התובענה באופן חלקי, והצהיר כי ראוי לסווג את הסוללה הנוספת כחלק המתאים לשימוש בלעדי או עיקרי בטלפון סלולרי.

על פסק-דין זה הגישו שני הצדדים ערעורים לבית-משפט זה.

לבקשת המשיבה הורה בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר גבריאל קלינג) על עיכוב ביצוע פסק-דינו, וזאת מן הטעם שמאזן הנוחות פועל לטובת המשיבה: שכן, עד למתן פסק-הדין בערעור תיאלץ המשיבה לסווג אף את מוצריהם של ייבואנים נוספים בהתאם לפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. ואולם אם יבוטל פסק-דין זה, הרי שבפני המשיבה יעמוד קושי ניכר לגבות מאותם ייבואנים נוספים את הפרשי הכספים שהם יהיו חייבים כלפיה לנוכח תוצאות הערעור.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה טענה המבקשת, כי הנזק שייגרם לה באם יעוכב ביצוע פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, הוא בלתי הפיך. טענתה היא, כי משישולם למשיבה סכום המס שהמשיבה דורשת, לא תהא בידי המבקשת האפשרות לקבל על-כך החזר: לטענת המבקשת, היא תיאלץ למכור את ערכות הטלפון הסלולרי במחיר גבוה יותר, תוך "גלגול" נטל הנשיאה בסכום המס העודף אל כתפי הצרכן. ומנגד, לפי סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח1968-, "גלגול" תשלום סכום המס העודף אל הצרכן, ישלול ממנה את האפשרות לקבל החזר בגינו מן המשיבה.

המשיבה מצידה תמכה את יתדותיה בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.

ערעור זה בדין יסודו.

על התנאים לעיכוב ביצוע פסק-דין עד לסיום הדיון בערעור עמדתי ברע"א 3191/99 בראשי ואח' נ' ויינשטיין (טרם פורסם):

הכלל הוא...שפסק-דין מחייב מיום שימועו, והזוכה בו זכאי לתבוע את ביצועו המיידי, וזאת גם אם המפסיד הגיש ערעור. ואולם במקרים חריגים תופעל סמכותו של בית-המשפט על-פי תקנה 467 לתקנות [סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-] לעכב את ביצועו של פסק-הדין, וזאת במידה שביצוע פסק-הדין יביא לכך, שהמערער לא יוכל להגשים את זכויותיו אם יזכה בערעורו, ולא ניתן יהא להחזיר את המצב לקדמתו.

לחריג זה שני סייגים, המשקפים את המעמד העדיף של אינטרס הזוכה, ובהתקיים אחד מהם פסק-הדין לא יעוכב גם אם לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה: (א) הערעור על-פניו הוא חסר סיכוי; (ב) עיכוב ביצועו של פסק-הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה, או למיצער, השווה לנזק שישא בו המפסיד כתוצאה מביצוע פסק-הדין.

במקרה שבפניי, אף לאחר ביצוע פסק-הדין ניתן יהא להשיב את מצבה של המשיבה לקדמתו. שכן, השבה כזו תבוצע על-ידי עריכת התחשבנות כספית בין המשיבה לבין המבקשת והייבואנים הנוספים שייהנו מתוצאות פסק-הדין. החשש מפני קשיים אפשריים בגביית כספים שיגיעו למשיבה אינו מצדיק לעכב את ביצועו של פסק-הדין, מה גם שבידי המשיבה היכולת לכפות התחשבנות כאמור על ייבואנים העוסקים עימה דרך קבע.

זאת ועוד. ברור כי הנזק שעלול להיגרם למבקשת, אם יעוכב ביצוע פסק-הדין, עולה, או למיצער שווה, לחוסר הנוחות שעתידה לסבול המשיבה, אם תזכה בערעורה ותבקש לגבות את סכומי המס שיגיעו לה כתוצאה מזכייתה. אכן, מבחינה כלכלית, אין בידי המבקשת אפשרות להימנע ממכירת ערכות הטלפון הסלולרי במהלך תקופת הדיון בערעורים שהגישו הצדדים. ברור איפוא כי אם יעוכב ביצוע פסק-הדין, המבקשת לא תוכל ליהנות באופן מלא מזכייתה ומן האפשרות להוזיל לצרכניה את מחירן של ערכות הטלפון הסלולרי. בנסיבות אלו, אין לעכב את ביצוע פסק-הדין.

אשר-על-כן, החלטתי לקבל את הערעור ולהורות על ביטול החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 6.6.99 בבש"א 35859/99 (ה"פ 1453/97), שבגידרה החליט לעכב את ביצוע פסק-דינו מיום 15.12.98.

הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח ישולמו לפי תוצאות הערעורים שהגישו הצדדים.