ע"א 4501/00בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. C.P. Holkings Ltd. חברה רשומה על

1.בין Barclays Bank PLC of London (להלן: Barclays ) לבין המשיבה 1 (להלן: CPH ), חברות הרשומות באנגליה, נכרת בסוף שנת 1993 חוזה (להלן: הסכם המכר), שבגידרו הוסכם כי Barclays

ימכור ל CPH- את המניות שהחזיק במשיב 2 (להלן: בנק מרכנתיל). מכיוון שעל-פי תקנון בנק מרכנתיל הוקנתה לבעלי המניות האחרים בו זכות סירוב ראשונה (זכות מצרנות) לגבי המניות, הודיע המבקש, שהיה בעל מניות בבנק מרכנתיל, כי ברצונו לממש את זכותו לרכוש את המניות שבידי Barclays .

למבקש לא ניתן אישור רשויות בנק ישראל לרכישת המניות. על-כן פתח הוא בהליכים משפטיים כנגד הרשויות, שנוהלו בשתי ערכאות ואשר בסיומם נקבע, כי על המבקש מוטלת הייתה החובה לקבל אישור כאמור לצורך רכישת המניות, ומשאישור זה לא ניתן, אין המבקש רשאי לרכוש את המניות.

אלא שביני לביני הועברו למבקש מניותיו של Barclays בבנק מרכנתיל.

בשנת 1995 הגישה CPH

כנגד המבקש, בנק מרכנתיל ו Barclays- תובענה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, שבגידרה תבעה - בהתבסס על הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973- ועל עילות של עשיית-עושר-ולא-במשפט, גרם הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה ורשלנות - כי יועברו אליה מניות בנק מרכנתיל שברשות המבקש וכל טובת הנאה הכרוכה בהם, וזאת כנגד תשלום התמורה שנקבעה בהסכם המכר. לחלופין תבעה CPH כי תפוצה בסכום השווה לרווח הנובע מעליית שווי מניות אלו.

היתר שקיבלה CPH

להמציא ל Barclays- אל מחוץ לתחום את כתב התובענה בוטל, לאחר שנקבע כי מירב הזיקות האופפות את הסכם המכר קשורות לאנגליה ועל-כן אין זה ראוי כי התובענה כנגד Barclays

תתנהל בישראל. Barclays נמחק איפוא מן התובענה.

2.או אז הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בקשה למחיקת התובענה כנגדו על הסף. טענת המבקש הייתה, כי עיקר המחלוקת בין CPH לבינו נוגעת לתוקפו של הסכם המכר, ולשאלה האם בוטל הסכם המכר בין Barclays לבין CPH לנוכח הפעלת המבקש את זכות המצרנות שעמדה לו. שאלה זו, טען המבקש, תצריך שמיעת ראיות המצויות ברשותו של Barclays בלבד, באופן שהופך אותו לבעל-דין עיקרי וחיוני לתובענה. המבקש הוסיף, כי משנקבע שהזיקות הרלוואנטיות להסכם המכר מפנות לאנגליה, הרי שישראל איננה הפורום הנאות לדון בתובענתה של CPH גם כנגד המבקש.

3.בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר עוני חבש) דחה את הבקשה, לאחר שקבע כי מירב הזיקות הנוגעות לצדדים מפנות לישראל. נקבע עוד, כי הגם שזימון עדים מאנגליה להעיד בעניין תוקפו של הסכם המכר עלול להכביד על המבקש, אין בכך כדי למנוע מ CPH- מלברר בישראל את תובענתה כנגד המבקש.

לאחר ש Barclays-

הודיע למבקש כי לא יאפשר לעדים מטעמו להגיע לישראל ולהעיד בעניין הסכם המכר, הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא למחוק את התובענה על הסף. הבקשה נדחתה.

כן נדחתה בקשה שהגיש המבקש למתן צו כנגד CPH לגילוי מסמכים הנוגעים למשא-ומתן שהוביל לכריתת הסכם המכר ולמגעים שנוהלו בעניין ביצועו.

4.מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי, הן לעניין מחיקת התובענה על הסף, הן לעניין גילוי המסמכים. בנק מרכנתיל הסכים עם המבקש. מנגד, CPH

תמכה יתדותיה בהחלטות בית-המשפט המחוזי, והוסיפה, כי תובענתה מבוססת בעיקרה על עילות לבר-חוזיות ומופנית כנגד המבקש כבעל-הדין העיקרי. עוד נטען, כי המבקש השתהה בהעלאת טענת "פורום לא נאות". לעניין הבקשה לגילוי מסמכים טענה CPH , כי המסמכים שהוחלפו סביב כריתת הסכם המכר אינם רלוואנטיים, לנוכח התבססות תובענתה על עילות לבר-חוזיות, וכי ממילא הבקשה לגילוי מסמכים הוגשה באיחור.

5.יש לדחות בקשה זו.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי מירב הזיקות הנוגעות לתובענתה של CPH כנגד המבקש, ובכללן הזיקות הנוגעות לצדדים, מפנות לישראל. בהחלטתו זו אין להתערב. אכן, התובענה הוגשה כנגד נתבע ישראלי, ועניינה העברת מניות של בנק הרשום כחברה בישראל. העברה זו בוצעה בישראל והוכפפה להוראות המשפט הציבורי הישראלי. עילות התובענה אף מבוססות על הדין הישראלי.

יוצא, כי בית-המשפט בישראל הוא "הפורום הנאות" לבירור תובענה זו.

בהקשר זה, אין לקבל את טענת המבקש כי Barclays הינו בעל-דין עיקרי וחיוני. שכן, היתר להמצאת תובענתה של CPH אל מחוץ לתחום ל Barclays- , שניתן לבקשתה של CPH , בוטל, כאמור, לאחר שנקבע כי Barclays אינו בעל-דין "דרוש" או "נכון" בתובענה שהגישה CPH

כנגד המבקש (תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-), ומכיוון שבית-המשפט בישראל איננו הפורום הנאות לדון בתובענתה של CPH

כנגד Barclays . ממילא המבקש אינו תוקף החלטה זו.

לכך יש להוסיף, כי המבקש אף לא פעל מטעמו לקבלת סיוע בהשגת ראיות לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח1998-, או למיצער לצירוף Barclays כצד לתובענה, אם אכן נוצר בינו לבין Barclays סכסוך שעילתו בסירוב Barcalys לספק ראיות הדרושות להגנת המבקש.

6.אשר לבקשה למתן צו גילוי מסמכים, הרי שבית-המשפט המחוזי, שאופן ניהול הדיון נתון ככלל לשיקול-דעתו, כערכאה ראשונה, החליט כי אין נדרש גילוי מסמכים. לא מצאתי כי עליי להתערב בהחלטתו.

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות CPH בסך 30,000 ש"ח.