ע"א 4509/96 פלדלייט אהרון נ. מייק רחל

השופט מ' חשין:

המערער והמשיבה הם אח ואחות שנסתכסכו ביניהם על ירושת אימם. בהליך קודם החליט בית-המשפט המחוזי שלא לקיים צוואה של האם, וערעור שהוגש לבית-משפט זה נדחה (ע"א 2836/94). בעקבות כך הוצא צו ירושה. עתה בא הבן, המערער, ובפיו בקשה כי בית-המשפט יקיים צוואות אחרות שכתבה האם. בית-משפט קמא דחה את בקשתו על סמך האמור בסעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה1965-, מן הטעם שהמערער יכול היה להביא את הצוואות לפני בית-המשפט בעת ההליכים הראשונים, ומכל מקום - כי לא ביקש קיום הצוואות בהזדמנות הסבירה הראשונה שהיתה לו.

לדעתנו דין הערעור להתקבל. עיינו בהליכים הקודמים ולמדנו שני אלה: אחד, כי היה זה עורך-דין אשר יעץ למערער שלא לבקש קיום הצוואות שהמבקש מבקש עתה כי יקויימו, ושניים, כי כבר בערעור הקודם אמר המערער לבית-המשפט שיש בידיו שתי צוואת נוספות על זו שלא קויימה. בנסיבות אלו, אין למצוא פגם בהתנהגות המערער על-כי חיכה לתוצאות הערעור הקודם עד שהגיש את בקשתו הנוכחית לקיום צוואת אימו.

בנסיבות העניין אנו סבורים שראוי כי תינתן למערער אפשרות לקיים את הצוואות שהוא מבקש עתה לקיימן. אנו מחליטים איפוא לבטל את פסק-דינו של בית-משפט קמא, ואנו מחזירים אליו את התיק לדיון לגופה של בקשת המבקש לקיום הצוואות הנוספות ולביטול צו הירושה שהוצא. למותר לומר שאין אנו מביעים כל דעה באשר לגופה של הבקשה. לא יינתן צו להוצאות בערעור.