ע"א 4516/99 זיאדה זאיד נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

המערערים הגישו ערעור על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ד"ר ד' ביין), אשר דחה את תביעתם למתן פסק-דין הצהרתי, כי שטר המשכנתא עליו חתם, לכאורה, מערער 1, לטובת המשיב, הוא מזוייף וחסר תוקף. התביעה נדחתה, כאמור, ובית המשפט קבע כי אין מניעה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא.

על-כך הגישו המערערים ערעור, ובפני בקשתם לפטור מהפקדת ערבון.

אף כי בקשתם של המערערים לוקה בחסר בכל הנוגע לפירוט מצבו הכלכלי, ויש בה אמירות כלליות שאינן מגובות בפרטים ובראיות, נראה כי המבקשים אכן שקועים בחובות ויתקשו לעמוד בנטל הכלכלי של הפקדת הערבון.

אלא שבכך אין די. תנאי נוסף למתן פטור מערבון הוא סיכויי המערער לזכות בערעורו (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח' , פ"ד מד(2) 383).

טענתם העיקרית של המערערים בבית המשפט המחוזי היתה, כי חתימתו של מבקש 1 על גבי שטר המשכנתא ומסמכים שונים הקשורים אליו זוייפה. בית המשפט, לאחר ששמע את עדות מבקש 1, דחה את הטענה לגופה, לאחר שמצא אותה בלתי סבירה ובלתי אמינה.

בפני בית המשפט עמדו ממצאי בדיקת פוליגרף שנערכה, על פי הסכם בין בעלי הדין, למבקש 1 ולעד מטעם המשיב, עורך הדין שבפניו נחתמו המסמכים. על פי המסמכים, שהתקבלו על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, נמצא מבקש 1 דובר שקר בהכחישו שחתם על המסמכים, ואילו עורך הדין מטעם המשיב נמצא דובר אמת.

בית המשפט ייחס משקל לא מבוטל לממצאים אלו.

בערעורם טוענים המערערים, כי מכון הפוליגרף הזמין את הצדדים לבדיקה נוספת, לאחר שבדיקה ראשונה לא הביאה לתוצאות, וכי לא היה מוסמך לכך. אף אם היה ממש בטענה זו, הרי המקום להעלותה היה בטרם עריכת הבדיקה הנוספת, ולא לאחר עריכת הבדיקה וקבלת תוצאותיה. המערערים עצמם נטלו חלק בבדיקה הנוספת, ולפיכך הם מנועים מלטעון, לאחר מעשה, נגד תוצאותיה.

טענת המערערים כי נמנעה מהם האפשרות להביא חוות דעת גרפולוגית אף היא אינה מגלה סיכוי טוב לזכות בערעור: בקשת המערערים להגשת חוות הדעת נדחתה הן לגופו של עניין, כיוון שהחתימות הנחזות כחתימתו של מערער 1 שונות זו מזו, כך שככל הנראה לא ניתן לקבוע לגביהן ממצאים גרפולוגיים, והן משום שהועלתה בשלב מאוחר, לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת הפוליגרף, ובמועד שחייב דחיית המשך הדיון.

נראה, איפוא, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב בעובדות, הן עובדות אובייקטיביות שאין לגביהן חילוקי דיעות, והן התרשמות והערכת ראיות, המסורות לשיקולו של בית המשפט הדן בעניין בערכאה הראשונה.

לא עלה בידי המערערים להראות כי נגרמה פגיעה ממשית בזכויותיהם הדיוניות, המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור.

בנסיבות אלו, סיכויי המערערים לזכות בערעורם קלושים ביותר.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, ואת הבקשה להמרתו בערבות עצמית.

הערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.