ע"א 4640/15 דוד אבנעים נ. עו"ד נדב שפירא - נאמן

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' קראי-גירון ) מיום 1.1.2015, בגדרו בוטלה הכרזתו של המבקש (להלן: המבקש או החייב ) כפושט רגל לאור התנהלותו בהליכי פשיטת הרגל.

1.

ביום 27.8.2012 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, וביום 4.2.2014 הוכרז כפושט רגל, ונקבע, בין היתר, כי התשלומים אותם ישלם לקופת הכינוס יוגדלו באופן הדרגתי ל-500 ₪ בחודש, ותשלום המזונות עבור בתו הקטינה (להלן: משיבה 3 או הבת ) יעמוד על סך 1400 ₪ בחודש. מאותה העת, ולאורך התקופה, הגיש המבקש לבית משפט קמא, מספר בקשות להפחתת דמי המזונות, ובקשות ארכות לתשלום, אשר נדחו ברובן. משכך, הגישה המשיבה 3 לבית משפט קמא, בקשה לביטול הכרזתו של המבקש כפושט רגל, ודיון בבקשה נקבע ליום 1.1.2015 (להלן: הדיון ).

המבקש לא התייצב לדיון, אף על פי שבקשתו לדחיית הדיון נדחתה על ידי בית משפט קמא, וניתן פסק דין בהיעדרו (להלן: פסק הדין ), בגדרו בוטלה הכרזתו של המבקש כפושט רגל, בזו הלשון:

"אציין כי החייב היה מודע לדיון, הגיש בקשות לדחותו ובקשותיו נדחו והיה עליו להתייצב לדיון. כמו כן החייב אינו מתנהל כראוי בהליך. החייב, בהתאם לתגובת הנאמן, יוצר חובות במהלך ההליך, אינו משלם מזונות ויצר חובות לקופת הכינוס. בנסיבות אלה אין מקום להותיר הליך זה על כנו. אשר על כן אני מורה על ביטול פסק הדין אשר הכריז על החייב פושט רגל, ביטול צו הכינוס וביטול ההגנות אשר ניתנו לחייב... היה ויבקש החייב להגיש כל בקשה נדרשת בתיק זה או להגיש בקשה חדשה באותו עניין יהיה עליו לצרף פסק דין זה לכל בקשה וכן להפקיד בקופת בית המשפט אליו תוגש הבקשה סך של 7000 ₪".

2.

ביום 6.1.2015 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין (להלן: בקשת הביטול ) לבית משפט קמא, אך לא הפקיד בקופת בית משפט קמא סך של 7000 ₪ כפי שנקבע. באותו יום ניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה את בקשת הביטול, מן הטעם שהמבקש לא מציית להחלטות בית המשפט; מתנהל בחוסר תום לב; לא הפקיד סך של 7000 ₪; ולא נתן כל הסבר מדוע נמנע מתשלום כספים שהיה עליו לשלם בהליך הפש"ר (להלן: ההחלטה לביטול פסק הדין ).

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה בצירוף בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שלפניי.

3.

בבקשה טען המבקש כי סיכויי ערעורו טובים ביותר, עקב השגיאות אשר נפלו לטענתו בפסק הדין ובהחלטה בבית משפט קמא. בין היתר נטען כי בית משפט קמא שגה בכך שנתן את פסק הדין בהעדרו של המבקש על אף בקשות הדחייה שהגיש מטעמים שונים, ביניהם אישור מחלה ביום הדיון; בכך שהורה למבקש להפקיד סך של 7000 ₪ על מנת להגיש בקשות במסגרת ההליך, אף על פי שאין באפשרותו לעמוד בסך זה; ובכך שקבע כי החייב אינו מספק הסבר בדבר הימנעותו מתשלום הכספים, אף על פי שהמבקש הגיש אסמכתאות לגבי הכנסותיו והוצאותיו. עוד טען המבקש, בעניין מאזן הנוחות, כי במידה ולא יעוכב פסק הדין יגרמו לו נזקים קשים אשר עלולים למוטט את מהלך חייו, באופן שאין ממנו דרך חזרה.

המשיבים התנגדו לעיכוב ביצוע פסק הדין, בין היתר מפני שסיכויי זכיית המבקש בערעור נמוכים ביותר ומפני שהמבקש לא הרים את נטל הוכחת הנזק שיגרם לו במידה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין, לעומת הנזק הצפוי לנושים, ביניהם המשיבה 3.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהתחשב בכך שנקודת המוצא היא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים; בהתחשב בהתנהלותו של המבקש בהליכי הפש"ר, בין היתר, אי עמידתו הן בתשלומים החודשיים והן בתשלום דמי המזונות למשיבה 3; בהתחשב בכך שהמבקש לא מלא אחר הוראות בית משפט קמא, בין היתר התייצבות לדיון שנקבע והפקדת סך של 7000 ₪ בקופת בית המשפט; בהתחשב בנזק שעלול להיגרם מעיכוב הביצוע, לנושים ככלל, ולמשיבה 3 בפרט; ובהתחשב בכך שהמבקש לא הצביע על נזק בלתי הפיך שיגרם לו מביטול הכרזתו כפושט רגל, בשים לב כי "קשה לראות בנקיטת הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, כמסבים נזק בלתי הפיך"

אלא אם תוכחנה נסיבות מיוחדות שלא מתקיימות במקרה דנן (ע"א 1738/10 שרון קרויטרו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 3 והאסמכתאות שם (18.3.2010)) - בהתחשב בכל אלה, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה 3 בסך 2,500 ₪.