ע"א 4650/90 שבתאי ציון נ. אברהם רנדלר

לפניי בקשה לעיון בתיק, וביתר פירוט, בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי בת"א 923/83 (שאינו מופיע במאגרים הממוחשבים) ובכתבי הטענות. ביסוד הבקשה טענת המבקשת – סונול ישראל בע"מ (להלן: סונול) – כי המסמכים האמורים עשויים להכיל עובדות רלוונטיות לסכסוך משפטי המתנהל בעת הזו בינה לבין "תחנת התדלוק המופעלת ע"י בעלי הדין ויורשיהם בהליך בו מתבקש העיון".

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק עצמו, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הכלל הוא כי במקום שבו העיון בתיק בית המשפט אינו אסור לפי הדין – וזה המצב בענייננו – נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, זאת לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם, 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לשכנע כי אין להתירו, ולהצביע על טעם מיוחד וכבד משקל למניעת העיון (ראו למשל ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)).

בענייננו, ההתנגדות לעיון מושתתת בראש ובראשונה על הטענה כי ההליך המשפטי המתנהל כיום, שבו מעורבת סונול, אינו קשור לסכסוך נשוא התיק שבכותרת, שהוא סכסוך פרטי שהסתיים לפני שנים רבות. עוד נטען כי הסכסוך הנוכחי הוא בין סונול לבין חברת "שר תחנת דלק וסיכה בע"מ", ואין כל זיקה בינו לבין סכסוך אישי ישן-נושן בין המערער ז"ל לבין המשיב.

טענה זו אין בה כדי לשלול את זכות העיון של סונול. כאמור, נקודת המוצא היא שבהיעדר איסור בדין לכך, נקודת המוצא היא שיש להתיר לאדם המבקש זאת לעיין בתיק בית המשפט. ככלל, מי אשר מבקש עיון בתיק נדרש להצביע על הטעם המונח ביסוד בקשתו, אולם בהיעדר אינטרס נוגד בעל משקל, אין זה נטל כבד במיוחד. בענייננו, לא מצאתי כי בעלי-הדין בתיק הצביעו על פגיעה מבוררת באינטרס המצדיקה לשלול את זכות העיון. למותר לציין כי אם אמנם בקשת העיון היא בבחינת "מסע דיג" גרידא, כנטען, ואם אין לתיק שבכותרת רלוונטיות לסכסוך המתנהל היום, אזי יש להניח כי המבקשת לא תעלה דבר בחכתה. מכל מקום, ברי כי אין בהיענות לבקשת העיון כדי לומר דבר וחצי דבר לגבי התיק המתנהל בבית המשפט המחוזי, והחלטתי זו מושתתת אך ורק על הכללים הנוגעים לעיון בתיקי בית המשפט, ועל עקרון פומביות הדיון המטה את הכף בהיעדר טעם נוגד כבד-משקל.

יש להתייחס כאן לעניין נוסף. בתגובה לבקשת העיון נטען כי בית המשפט המחוזי הדן בסכסוך הנוכחי כבר קיבל, במסגרת החלטה בעניין מתן תשובות לשאלון, את טענתה של חברת שר כי אין רלוונטיות לפרטים נוספים על אודות סכסוכים אישיים בין המערער ז"ל לבין המשיב. נוכח טענה זו ביקשתי הבהרות מסונול. בתשובתה (מיום 5.9.2011) טענה סונול כי החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי, בעניין מתן תשובות לשאלון, אינה שומטת את הקרקע מתחת לזכות העיון בתיק שבכותרת, וכי לא הייתה כוונה לעקוף את החלטתו של בית המשפט המחוזי או להסתיר דבר-מה מבית משפט זה.

בנסיבות העניין, סבורני כי היה על סונול לכלול מלכתחילה פירוט נוסף בבקשה לעיון בתיק, במיוחד לגבי החלטתו של בית המשפט המחוזי שאי אפשר לומר כי היא נטולת משמעות. עם זאת, לגוף העניין מקובלת עליי טענתה של סונול כי אין זהות בין אמות המידה להפעלת שיקול הדעת של הערכאה המבררת בעניין מתן תשובות לשאלון (בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), לבין אמות המידה לבחינת מימושה של זכות העיון (בהתאם לתקנות העיון), וכי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מכרעת לגבי הבקשה שלפניי. כאמור, ביסוד החלטתי-זו מונחת מסקנתי כי לא הונח טעם כבד-משקל השולל את זכות העיון של סונול בתיק בית המשפט, ואין בהחלטתי-זו כדי לומר דבר וחצי דבר באשר להליך בבית המשפט המחוזי ולטענות הצדדים בהליך אחרון זה.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת. העיון במסמכים המבוקשים יתקיים לאחר תיאום עם המזכירות. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.