ע"א 4655/02 זהבה כהן נ. פרופ' גבריאל מוקד

בין המבקשים לבין המשיב נחתם הסכם לפיו התחייב המשיב 1 למכור למבקשים חנות שבעלה של המבקשת 1 היה בה דייר מוגן. בעת חתימת ההסכם היה המשיב 1 בעליו של 75% מתוך הנכס שהחנות הינה חלק ממנו (החנות מהווה בשטחה 6% מכלל הנכס). 25% מכלל הנכס היו בבעלות אחרים, שותפיו של המשיב 1.

בעת חתימת ההסכם היה המשיב בעלים של חלקים בלתי מסוימים בנכס. לאור זאת, נקבע בהסכם, כי זכויות הבעלות בנכס יועברו למבקשים ברגע שהדבר יתאפשר - לאמור, ברגע שתיוחד החנות למשיב. מסגרת הזמן שנקבעה לשם כך היתה עשר שנים. עוד קבע ההסכם בסעיף 11, כי אם לא יעביר המשיב את הזכויות למבקשים במסגרת זמן זו יעבירו המבקשים זכויותיהם בדמי מפתח לדייר אחר תוך השבת סכומים שקיבל המשיב, כמפורט באותו סעיף. על פי המוסכם, הערת אזהרה בדבר ההסכם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין.

פירוק השיתוף לא התבצע בתקופה של עשר השנים מיום חתימת ההסכם. שנים אחדות לאחר מכן נחתם הסכם לפירוק השיתוף אך החנות לא נכללה במסגרת השטח שיוחד למשיב.

;המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי. המחלוקת בין הצדדים סבה סביב השאלה אם המשיב 1 פעל בתום לב על מנת לקיים את ההסכם, וכן על השאלה האם בהנחה שהסכם אינו בר ביצוע, במובן זה שלא ניתן להעביר לידי המבקשים את החנות עצמה, עדיין על מבקש להעביר למבקשים 6% משטח הנכס שאינם החנות דווקא. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' גדות) דחה את התביעה, והורה על מחיקת הערת האזהרה מפנקסי המקרקעין.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, ובמסגרתו התבקש גם עיכוב ביצוע. תחילה ניתנה על ידי בית משפט זה החלטה, לפיה עד למתן החלטה אחרת יעוכב הביצוע. על אף זאת נמחקה הערת האזהרה. בעקבות זאת ניתנה החלטה ארעית נוספת המורה כי לא תיעשה כל דיספוזיציה בנכס נשוא הערעור עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע.

המשיבים מתנגדים לעיכוב הביצוע וטוענים כי התנאים לעיכוב ביצוע - סיכויי הצלחה בערעור וקושי בהשבת המצב לקדמותו - אינם מתקיימים. בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בטענות שני הצדדים, נראה לי כי מן הראוי לעכב כל דיספוזיציה בנכס נשוא הערעור, עד שיבחנו ויוכרעו טענותיהם של המבקשים לגופן במסגרת הערעור העיקרי.

אשר על כן אני מורה על עיכוב כל דיספוזיציה בנכס נשוא הערעור, עד למתן פסק דין בערעור. המשיב 1 ישא בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 7,500 ש"ח.