ע"א 4662/00 ג'ורג' יחזקאל נ. היועץ המשפטי לממשלה

עתירת העותר מכוונת נגד דחיית פרקליטת המדינה ערר על החלטה לסגור את תיק החקירה בתלונה שהוגשה על ידי העותר. התלונה מתייחסת לחשבונות אשר נוהלו על ידי העותר בבנק דיסקונט, סניף נתניה ( להלן: הבנק ). תלונה זו הוגשה בשנת 1996 לגבי מעשים המיוחסים לעובדי הבנק בשנים 1989-1984. הנימוק לדחיית הערר הוא, כי חומר הראיות שבתיק אינו מקים תשתית ראייתית המספיקה לניהולו של הליך פלילי.

שמענו את טענות בא כוח העותר ואת תשובת בא כוח פרקליטות המדינה להן. יכולנו ללמוד, שהמדובר בחומר ראיות רב אשר נבחן קודם החלטת פרקליטת המדינה לדחות את הערר. העובדה שהתלונה הוגשה רק בשנת 1996, הביאה לכך שחלק מהעבירות המיוחסות בתלונה התיישן, ולגבי חלקו האחר הזמן שחלף הכביד על החקירה. מכל מקום, הדברים נבחנו ולא נוכל לקבוע שהבחינה לא היתה ראויה, או שלא הצדיקה את התוצאה, דהיינו את גניזת תיק החקירה.

בא כוח העותר התלונן על המכתב הקצר בו נומקה דחיית הערר. אכן, המכתב הביא את המסקנות וכן הנמקה קצרה בלבד. יש להניח, שהדבר נבע מכך שכניסה לכל פרטי הטענות היתה מחייבת כתיבה ארוכה ומייגעת. מכל מקום, וזאת יש להדגיש, חומר הראיות כולו היה בפני הגורמים המחליטים קודם מתן החלטתם.

העיקר בענייננו הוא, שלאור אמות המידה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטות היועץ המשפטי אם להגיש הליך פלילי (ראו, לדוגמה, בג"ץ 2534/97 חבר הכנסת יונה יהב נ' פרקליטת המדינה , פ"ד נא(3) 1), אין עילה שנתערב בהחלטת פרקליטת המדינה נשוא עתירה זו.

העתירה נדחית.