ע"א 4678/00 אלי בלילה נ. יפה בלילה

בפני בקשה לפטור מאגרה ומערבון.

1.המבקש והמשיבה הם בעל ואשה. זה זמן שהשנים מתגוררים בנפרד ומתדיינים ביניהם בענייני מזונות והרכוש המשותף. בקשת רשות הערעור נשוא הבקשה שבפני מתייחסת לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא י' יעקבי-שווילי). בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש על חיובו במזונות המשיבה בסך 2,000 ש"ח לחודש ועל אופן חלוקת הזכויות בכספים שקיבל המבקש עבור מכירת קו חלוקה ומשאית ועבור מכירת מכונית פרטית שהיתה בבעלותו. בית המשפט המחוזי קבע, כי קביעת המזונות היתה מבוססת על הממצאים העובדתיים וכי אפילו נפלו טעויות לרעת הבעל בכל הנוגע לחלוקת כספי התמורה האמורים, הרי בהתחשב במכלול הנושאים הרכושיים ובעובדה שנראה כי זכויות המשיבה קופחו גם כך הואיל והתקשתה להציג מידע מלא אודות זכויות הבעל, אין מקום לשינוי פסק הדין.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי הוא משתכר כ - 1,400 ש"ח לחודש, כי רכושו היחיד הוא דירת מגורים המצויה בבעלותו ובבעלות המשיבה וכי ידו אינה משגת עתה לשאת בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון. עם זאת הוא מציע, כי לכשתימכר הדירה (ולעניין זה מסכימים שני הצדדים על פירוק השיתוף בדירה על ידי מכירתה) ישמשו כספי התמורה לתשלום האגרה ולתשלום ההוצאות שייפסקו - אם וככל שייפסקו. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש אינו מכבד את חיוביו בתשלום הוצאות ועד כה לא שילם דבר על אף חיוביו הרבים. לפיכך, היא טוענת, יש לחייב את המבקש בהפקדת ערבון.

3.דין הבקשה (על שני חלקיה) להידחות. מעיון בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עולה, כי בית המשפט התרשם, כי המבקש מעלים מידע רב וחשוב אודות הכנסתו ונכסיו. כך ציין בית המשפט, כי המבקש עושה שימוש קבוע במכונית הרשומה על שם אחותו, כי ניהל בעבר עסקים בשיתוף עם אחיו, כי טענותיו באשר להשתכרותו אינן מעוררות אמון, כי שני מקומות העבודה האחרונים בהם עבד היו מצויים בבניין המצוי בבעלותו (הרשומה) של אחיו, וכי המשכורת הנמוכה עליה הוא מצהיר אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהחזיק כל העת במכונית. אמנם בהתייחס לטענות המשיבה באשר לרכוש הבעל שאינו רשום על שמו סרב בית המשפט לענייני משפחה לקבוע ממצא פוזיטיבי. אולם לצורך הבקשה שבפני, בה הנטל הוא על המבקש להראות כי הוא חסר אמצעים, נודע לספקות ולחשדות אלו משקל רב יותר. זאת ועוד, אפילו נקבל את גירסת המבקש כלשונה, עדיין נדרש המבקש להראות, כי פנה לקרובי משפחה (דוגמת אחיו ואחותו שנזכרו לעיל) או לידידים לשם גיוס כספי האגרה והערבון וכי לא נענה (וראו: רע"א 5973/99 אלי אבן צור נ' בנק הפועלים בע"מ , לא פורסם; רע"א 3703/99 היימן יצחק בפשיטת רגל

נ' דוד בלום, עו"ד , לא פורסם) - וזאת לא עשה. הצעת המבקש כי כספי האגרה והערבון ייגבו מתמורת הדירה, לכשתימכר, אינה מספקת. המדובר בהליך עתידי שמשכו והתפתחותו אינם ידועים. המשיבה זכאית לבטוחה ודאית ומיידית והאגרה צריכה להשתלם במועד. נוסף על האמור לעיל, יצויין, כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים: המבקש מבקש למעשה כי בית המשפט העליון יעיין מחדש בשאלת כושר השתכרותם של המבקש והמשיבה ויידרש בשלישית לשיעור המזונות המגיעים לאשה. הוא הדין בבקשה, כי בית המשפט ישוב ויבחן נתונים הנוגעים למכירת קו החלוקה וכלי רכב מסויימים על ידי הבעל. סוגיות אלו אינן חורגות, על פני הדברים, מגדרו של הסכסוך הפרטני של הצדדים. לפיכך, מעטים הסיכויים, כי בית המשפט העליון יקיים בהן ערעור שני (וראו: בר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (2) 123). גם מטעם זה נדרש המבקש להבטיח את הוצאות המשיבה (וראו: בש"א 329/90

אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383).

הבקשה לפטור מאגרה ומערבון נדחית איפוא. המבקש ישלם את אגרת ההליך ויפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.