ע"א 4681/16 יצחק חכמון נ. רשות מקרקעי ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשת המערערים למתן סעד הצהרתי בדבר תיקון רישום גבולות בספרי לשכת רישום המקרקעין, ביחס למקרקעין המפורטים בפסק דין קמא. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לנוכח מעמד הרישום בפנקסים של מקרקעין מוסדרים, המהווה ראייה חותכת לתוכנו (סעיף 125 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969), ומשום שנפסק כי אין די בראיות שהגישו המערערים כדי לעמוד בתנאים המאפשרים את תיקון הפנקס לפי סעיף 93 לחוק הנזכר.

2.

אף כי ניתן לצדד בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כפי שניתן ועל סמך החומר שהוגש, נראה לנו כי בנסיבות העניין אין לסיים את העניין בדרך זו. הטעם לכך הוא עמדת רשות מקרקעי ישראל ולשכת רישום המקרקעין בתיק. אף על פי שהבהירו כי מדובר בסכסוך שכנים שאין המדינה מעוניינת להתערב בו אלא להותירו להכרעת בית המשפט – הסכימה רמ"י למינוי מודד מכריע מטעם בית המשפט על חשבונה כדי שיבצע מדידה מחודשת למגרשים, תוך בחינת כל הנתונים הרלוונטיים ומתן חוות דעתו המקצועית בדבר שטח המקרקעין והגבול ביניהם. הצעה זו נראית לנו ראויה, כדרך של בירור המציאות בשטח, ונזכיר כי המדינה וגורמים מטעמה הם שביצעו את המדידה מושא המחלוקת והם שהמקרקעין – שהוחכרו למערערים ולמשיבים 3-2 – מצויים בבעלותם.

המערערים, רשות מקרקעין ישראל, לשכת רישום המקרקעין רחובות והמועצה המקומית באר טוביה הסכימו להצעה. משיבים 3-2, הם השכנים של המערערים, התנגדו לכך, בטענה שגם אם יתברר כי נפלה טעות במדידה שביסוד הסדר המקרקעין – המערערים עדיין אינם עומדים בתנאי סעיף 93 לחוק המקרקעין. נראה, כאמור, כי נכון יהיה שבפני בית המשפט המחוזי תיפרש מלוא התמונה העובדתית בטרם יחליט. בהתאם לתוצאות המדידה שתערך יהיו הצדדים רשאים להעלות את טענותיהם, לרבות שאלת עמידת המערערים בתנאי סעיף 93 לחוק המקרקעין.

3.

סוף דבר, הערעור מתקבל באופן הבא: התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, אשר ימנה מודד בהתאם להצהרת המדינה כמפורט לעיל. לאחר המדידה, זכויות וטענות הצדדים שמורות להם בדבר נפקות השוני בין המדידה לבין הרישום הקיים, ככל שיימצא שוני כזה.

על רקע התוצאה אליה הגענו ונימוקיה, ההוצאות שנפסקו לטובת משיבים 3-2 בערכאה קמא תיוותרנה על כנן.