ע"א 46966-01-25 ע"א 46966-01-25

1.ביום 13.2.2025 קיבלתי באופן חלקי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע של פסקי דינו החלקיים של בית המשפט המחוזי בירושלים מימים 19.11.2024 ו-18.12.2024 בת"א 31863-03-23, שניתנו על ידי כב' השופט א' דראל. בהחלטה נקבע כי מחצית מהסכום שנפסק בבית משפט קמא – בסך 29,938,000 ש"ח – תשולם למשיבים באופן מידי; ויתרת הסכום בסך 29,938,000 ש"ח תופקד בקופת בית המשפט. יצוין כי לצורך ביצוע ההחלטה והפקדת הכספים בקופת בית המשפט הוצא שובר הפקדה על ידי המזכירות עד ליום 28.2.2025.

2.ביום 10.3.2025 הגישו המשיבים בקשה לבטל את ההחלטה בעיכוב הביצוע ולסלק את הערעור, וזאת מאחר שהמבקשים לא קיימו את הוראות בית המשפט – הם לא ביצעו את התשלום למשיבים ואף לא את ההפקדה בקופת בית המשפט. המבקשים מתנגדים לביטול עיכוב הביצוע. לטענתם, על כספים שלהם המוחזקים בידי המדינה הוטלו עיקולים זמניים, והם אינם יכולים לבצע את פסקי הדין כל עוד בית המשפט לא יורה למדינה לממש את העיקולים לצורך קיומו. על כן, כך נטען, אין מקום לבטל את עיכוב הביצוע, אלא שיש להוציא לפועל את פסקי הדין מתוך הכספים המעוקלים המיועדים לפסיקת פיצויים לטובת המשיבים.

3.אני סבורה כי דין עיכוב הביצוע להתבטל. זאת מאחר שההחלטה על אודות עיכוב הביצוע מיום 13.2.2025, התקבלה באופן חלקי בתנאי שמחצית הסכום שנפסק תופקד בקופת בית המשפט. משעה שהמבקשים לא קיימו תנאי זה (ואף לא ביצעו את החיובים שביצועם לא עוכב) – דין עיכוב הביצוע להתבטל. לעומת זאת, אין בידי לקבל את טענות המשיבים כי התנהלות המבקשים מצדיקה את סילוק הערעור על הסף.

יודגש כי הליך עיכוב הביצוע איננו האכסניה המתאימה לדון בטענות המבקשים בדבר המקור למימוש פסק הדין – מכספי המבקשים או מתוך הכספים המעוקלים המוחזקים בידי המדינה, ומכאן שאין לקבל טענותיהם במישור זה. ביטולו של עיכוב הביצוע משמעותו ממילא כי המשיבים יהיו רשאים לפעול מימוש פסק הדין במלואו, וזאת בין היתר – ככל שימצאו לנכון – באמצעות מימוש העיקולים.

4.אשר על כן, עיכוב הביצוע שניתן בהחלטתי מיום 13.2.2025 – מבוטל.